Page 248 - סקסמוביל
P. 248
248
הענק עם הצלקת בלחי
שלושה זוגות עיניים הורמו והתבוננו בו בתימהון כשנכנס
לחנות תכשיטים יוקרתית ברחוב יוקרתי .את הזוג הרביעי
ראה מעבר למחיצה של זכוכית .הוא היה בטוח שהם
שייכים למנהל החנות ,שקפץ על רגליו הקצרות ,פתח את
דלת המשרד וכבר עמד מספר צעדים קצרים ונמרצים קרוב
לאיש הגדול.
"אנחנו סוגרים" ,התנשף.
"אבל ...עוד לא שתיים עשרה אפילו".
המנהל נרתע צעד לאחור .גברת רחבת כתפיים בתסרוקת
גבוהה וחזה נטוי הזדרזה אל הטלפון .שתי האחרות רק
עמדו קפואות מעבר לדלפק ופניה מביעות זוועה.
איציק הכיר את ההבעה הזאת .הוא ראה אותה עשרות
פעמים מאז שנפצע בהתפוצצות בלבנון .כשאמר לו ד"ר שץ,
הפלסטיקאי הטוב בעיר "יהיה בסדר .אנחנו נתקן לך את
הלחי .בינתיים תן לי לחבוש לך אותה" ,סרב איציק
בתדהמה ובעלבון .למה הוא צריך להיראות כמו פנטום?
הישראלים יבינו שזה מהמלחמה .הישראלים לא הבינו ,כמו
המנהל הקטן והשמן שמאד עצבן את איציק ,שיכול היה
למחוץ אותו כאילו היה יתוש .אבל האיש הגדול ועצום
הכוח ,שכונה במילואים כוח איציק ,שמעולם לא מחץ דבר,
שהתנהל בכבדות כמו כלב לברדור שהופך למסוכן ולהרסני
רק אם פגעו באיילין שלו ,ושהענק אותו רצה לקנות היה
מיועד לה ,עמד שוב נדהם ,כועס ועצוב .הנה הם כאן ,בני
אדם עלובים ,רועדים מפחד וכל רצונם הוא שיעלם
מהאדמה ,מהתבל ,מהיקום ,מהחנות אם אי אפשר מכל
השאר.
