Page 243 - סקסמוביל
P. 243
243
באפיסת כוחות .ביתה של הגברת זלמה עלה ועמד לנגד
עיניו .לעיתים ראה אותו במטושטש ,כאילו עטוף באובך
ולפעמים בבירור חד ובהיר .שמש הקיץ החלה להכות בו.
הוא צמא ,אך לא היה יכול להזיז איבר .עליו להיות ערני.
אסור לו ליפול .חייו תלויים בנחישותו .ילד יפה עיניים
שהזדמן לספסל הואיל לקנות עבורו בקבוק משקה .הוא
שתה וחש את זרם הדם מחדש את מרוצו בעורקיו.
אבל הדוור נשם בקושי .ביד לאה ניגב את פניו ואת אפו
הגדול שהאדים מהשמש שעלתה למרכז הרקיע וסנוורה את
עיניו המימיות ,שלא שמו לב לעובדה שנחשף בפני תושבי
אזור א' .פה ושם ברכו אותו לשלום .היו כאלה ששאלו
אותו אם יש לו מכתב עבורם .הוא היה גונח בתשובה .הם
לא ראו אותו .איש לא ראה אותו.
אחר הצהרים חלף מעל גגות הבתים ,וקרני השמש שהאירו
בזווית אחרת כיסו בצל את פצעי גג הרעפים של זלמה.
הסירפדים התיפייפו בשחקם באור ובצל ,והחלודה שחפרה
במסגרות הברזל של החלונות ,פרחה באדמומיות בשעה זו
של בין הערביים .הערב היורד צייר את אזור א' בצבעים
יפיפיים והכול פרח בכל גווני הקשת .הדשא זקף ראשו עם
הסתלקותה של השמש ונצץ מאגלי המים אחרי ההשקיה.
גם הוורדים והשושנים והנרקיסים המעוצבים בידי גנן אמן
נישקו את השמיים בצבעם ובריחם המשכר .האור האחרון
של השמש ברקיע המאפיר ריכך את הקווים הישרים,
המקבילים והחדים של גגות הבתים והעניק להם עומק
וצבע אותם באדום שהחוויר ,העכיר והשחיר עד שנעלמו
מעיניו הנעצמות של הדוור.
הוא לא ראה את אזור א' משתנה ,אף כי למד להכיר שוב
את העולם מאז החל לכתוב לגברת זלמה .משחק הצבעים
של השמש לא היה זר לו .גם לא הריחות המשתנים של
היום ושל עונות השנה .הוא למד לדעת שהאוויר שהוא
