Page 27 - מי ינהל את הים 6.1.14_Neat
P. 27

‫רישיונות לקידוחי נפט וגז בים ניתנים באמצעות יחידת הנפט‪ ,‬השייכת למנהל אוצרות טבע‪ .‬תפקיד היחידה‬
‫הוא ללוות את בקשות הקידוח‪ ,‬לוודא את יכולתה המקצועית והכלכלית של החברה המבקשת ולהכין את‬
‫הבקשה לדיון בוועדה המקצועית של המשרד ובמועצה המייעצת לממונה על עניני הנפט‪ .‬לאחר שהתקבלו‬
‫המלצת המועצה והחלטת הממונה‪ ,‬מטפלת היחידה בהענקת זכות הנפט‪ ,‬הכוללת את דרכי איתור נקודת‬
‫הקידוח‪ ,‬ביצוע הקידוח ובחינת שכבות הסלע שנקדחה בתת‪-‬הקרקע‪ .‬לצד יחידת הנפט פועלת מועצת הנפט‪,‬‬

                                           ‫בה חברים נציגי ממשלה ושני נציגי ציבור הממונים על‪-‬ידי השרים‪.‬‬

‫על ההיבטים הסביבתיים של הקידוחים אחראי אגף סביבה במינהל אוצרות הטבע‪ ,‬הכולל עובד אחד בלבד‪,‬‬
‫שהושאל על‪-‬ידי המשרד להגנת הסביבה‪ .‬עובד זה מכין מזה שנתיים את הקוד הסביבתי של הקידוחים‪,‬‬
‫שטרם הושלם עד‪-‬כה‪ .‬משרד להגנת הסביבה סבור‪ ,‬שאת נושא הפיקוח על הקידוחים יש להפקיד בידיו‪,‬‬
‫כמקובל ברוב המדינות הקודחות נפט וגז‪ ,‬שהפרידו בין הגוף המאשר את הקידוחים לבין הגוף המפקח‬
‫עליהם‪ .‬משרד האנרגיה והמים מסרב לוותר על סמכויותיו בתחום זה‪ .‬עובדה זו גורמת למתח בין‬

                                              ‫המשרדים ולביקורת עזה מצד ארגוני הסביבה ובראשם "צלול"‪.‬‬

                                                                                  ‫המכון לחקר הימים והאגמים‬

‫חברה ממשלתית שהוקמה ב‪ 1967-‬ועוסקת במחקר ובפיתוח תחומי מדעי הים (אוקיאנוגרפיה)‪ ,‬מדעי‬
‫האגמים (לימנולוגיה) וחקלאות ימית‪ .‬המכון ממפה את הסביבה הימית ועורך מחקרים בתחום איכות‬

                    ‫הסביבה עבור משרדי ממשלה אחרים‪ ,‬ביניהם משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה‪.‬‬

‫מהעבודה "מניעת סכנות סביבתיות מקידוחי נפט וגז בים ‪ ,‬בחינת אמצעי הפיקוח של הרשויות (‪ ,)2411‬של‬
‫מרכז המידע והמחקר של הכנסת‪ ,‬עולה כי נושא הים התיכון מוזנח מבחינת הניטור והמחקר הנעשים‬
‫בתחום זה‪ ,‬ואין היכרות אמיתית של האקולוגיה באזור‪ .‬המחקר מצטט דו"ח של המכון לחקר הימים‬
‫והאגמים‪ ,‬ממנו עולה‪ ,‬כי גם בנושא הים העמוק אין ידע מספק‪ .‬מצב המקשה על הגורמים הרלוונטיים‬

                                                    ‫לרדת לעומקן של ההשלכות הסביבתיות של קידוחי הנפט‪.‬‬

‫עוד עולה מן העבודה‪ ,‬כי בפברואר ‪ 2411‬קראה "הקרן העולמית לשימור חיות הבר" (‪ )WWF‬למדינות‬
‫הקודחות במזרח הים התיכון‪ ,‬ובהן ישראל‪ ,‬מצרים‪ ,‬קפריסין ולבנון‪ ,‬לעשות כל מה שאפשר כדי לשמור על‬
‫החי והצומח בים‪ .‬לדעת הקרן‪ ,‬באזורים שבהם אמור להתקיים קידוח "לווייתן" יש מערכת אקולוגית‬
‫עדינה‪ ,‬והיא עלולה להיפגע בשל העבודות‪ .‬עוד הזכירה העבודה‪ ,‬כי הפרוטוקול של אמנת ברצלונה‪ ,‬שנכנס‬
‫לתוקף בדצמבר ‪ ,2414‬מחייב עריכת תסקיר סביבתי לפני ביצוע קידוחים‪ .‬דו"ח מצב הטבע בים התיכון‬
‫‪ 2413‬של המארג – התכנית הלאומית להערכת מצב הטבע בחסות האקדמיה הלאומית למדעים קובע כי‬
‫המידע על הטבע בים התיכון אינו רב וכי היעדר תכנית ניטור ימית המקיפה אינה מאפשרת הבנה עמוקה‬

                                     ‫של התהליכים המובלים להשתנות המגוון הביולוגי בים התיכון בישראל‪.‬‬

‫המכון לחקר הימים והאגמים‪ ,‬שנמצא נכון להיום תחת משרד האנרגיה והמים‪ ,‬עתיד להתאחד עם המכון‬
‫הגיאולוגי‪ ,‬המכון הגיאו‪-‬פיזי והשירות ההידרולוגי תחת מינהל מדעי האדמה‪ .‬השלוחה באילת‪ ,‬העוסקת‬

   ‫בפיתוח חקלאות ימית צפויה להתאחד עם מכון וולקני‪ .‬איחוד זה עלול לפגוע עוד יותר בעצמאות המכון‪.‬‬

                                                        ‫‪27‬‬
   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32