Page 63 - מי ינהל את הים 6.1.14_Neat

‫יתרונות‬

‫‪ ‬משרד ממשלתי יעודי מבטיח תקציב קבוע המעוגן בתקציב המדינה ונתון פחות לשינויים‪.‬‬
‫‪ ‬משרד ממשלתי מקל על הליכי חקיקה ואסדרה‪.‬‬

‫‪ ‬משרד ממשלתי משפר את התייחסות כלל הממשלה למשאב‪.‬‬

‫חסרונות‬

‫‪ ‬עלות גבוהה‪.‬‬

‫‪ ‬סיכוי רב למינויים פוליטיים ולא מקצועיים‪.‬‬

‫סיכוי רב להיעדר שיתוף‪-‬פעולה מצד משרדים אחרים‪ .‬המודל כולל העברת סמכויות מהמשרד‬ ‫‪‬‬
‫להגנת הסביבה לרשות החדשה ‪ -‬הוועדה למתן היתרי הזרמה והתלמ"ת וכן העברת הולחו"ף‬
‫ממשרד הפנים‪ ,‬העברת רספ"ן ממשרד התחבורה‪ ,‬והקמת משמר חופים בניגוד לעמדת משרד‬

‫הביטחון‪ .‬מהלך שספק באם המשרדים יסכימו לו‪.‬‬

‫‪ ‬למרות ההפרדה בין הגוף המאשר לגוף המפקח קיים סיכוי להעדפת המשתמשים (תשתיות‪ ,‬דייג‪,‬‬
‫קידוחי גז ונפט) על‪-‬פני האינטרס הציבורי והסביבתי (רגולטור שבוי)‪.‬‬

‫‪ ‬רמה נמוכה של שיתוף ציבור‪.‬‬

‫‪ ‬סיכוי רב כי המשרד יעסוק העיקר ברגולציה ולא בפיקוח על הים‪ ,‬במחקר ימי ובשמירת המשאב‪.‬‬

‫חסמים‬

‫‪ ‬צורך בהליך חקיקה שקיים חשש שלא יזכה לתמיכה‪.‬‬
‫‪ ‬התנגדות משרד האוצר ויתר משרדי הממשלה להעברת סמכויות בין המשרדים השונים‪.‬‬

‫‪ ‬עלות גבוהה‪.‬‬

‫חלופה ‪ :2‬רשות משותפת לממשלה‪ ,‬לרשויות המקומיות ולציבור‬

‫החלופה שואבת ממודל ה‪ ICZM-‬שהוצג כאן‪ ,‬על מודל רשות ניקוז ונחלים והיא הקמת ארגון משותף‬
‫למשרדי הממשלה‪ ,‬לרשויות מקומיות ולציבור‪ ,‬שמטרתו ניהול משאב הים‪ .‬המודל מדגיש שיתוף פעולה בין‬

‫משרדי ממשלה‪ ,‬שיתוף הציבור ובעיקר שיתוף הרשויות המקומיות שלאורך החוף‪.‬‬
‫ההיגיון העומד מאחורי מודל זה קובע‪ ,‬כי החופים הם יחידה הומוגנית אחת‪ ,‬כאשר הים מושפע מהיבשה‬
‫והיבשה מושפעת מהים‪ ,‬ולכן יש לנהלם כיחידה אחת‪ .‬על‪-‬פי גישה זו‪ ,‬מעורבות הרשויות המקומיות‬
‫שלאורך החופים ומעורבות הציבור תשפר את ההגנה על הים ותגרום לכך שההישגים הסביבתיים שהושגו‬

‫עם השנים ביבשה‪ ,‬יחולו גם על הים‪.‬‬

‫‪63‬‬