Page 66 - מי ינהל את הים 6.1.14_Neat

‫יתרונות‬

‫‪ ‬שיתוף פעולה בין גורמים מקומיים וממשלתיים חיוני מאוד בניהול משאבים סביבתיים‪ ,‬שכן הוא‬
‫מדגיש את האחריות ההדדית בין הצדדים‪.‬‬

‫‪ ‬שיתוף הגורמים הממשלתיים מבטיח מקור כספי ומשמש כנציגות למשתמשים השונים‪.‬‬

‫‪ ‬שיתוף הגורמים המקומיים משפר את השפעתם ואפשרויות הפיקוח על תשתיות מדינתיות‪ ,‬בראשן‬
‫מחנות צבא הפזורים לאורך החופים‪ ,‬תשתיות‪ ,‬נמלים‪ ,‬מעגנות ועוד‪.‬‬

‫מעורבות של רשויות מקומיות והציבור בנושא האכיפה הסביבתית יאפשרו ביקורת טובה יותר אך‬ ‫‪‬‬
‫גם יבטיחו סיוע מיידי במקרה אסון או תקלה וזאת בשל זמינותם של הגורמים המקומיים‬

‫ויכולתם לגייס עזרה במהירות רבה‪.‬‬

‫‪ ‬מתן סמכויות אכיפה ישפר את כושר ההרתעה החסר כיום במרבית הנושאים הקשורים בים‪ :‬דייג‪,‬‬
‫השלכת אשפה על החופים‪ ,‬קידוחי גז ונפט ועוד‪.‬‬

‫חסרונות‬

‫‪ ‬שיתוף פעולה בין גורמים ממשלתיים‪ ,‬עירוניים וציבוריים לא תמיד עולה יפה והוא תלוי במידה‬
‫רבה באישיותם של הצדדים השונים‪.‬‬

‫‪ ‬קיים סיכוי גבוה להתנגדות משרדי הממשלה להעברת סמכויותיהם לגוף החדש‪.‬‬

‫חסמים‬

‫‪ ‬צפויה התנגדות של משרדי הממשלה להעברת סמכויותיהם לגוף חדש‪.‬‬
‫‪ ‬צפויה התנגדות של משרד האוצר לממן את הגוף החדש‪ ,‬למרות שהעלויות בהפעלתו צפויות להיות‬

‫נמוכות יותר מעלות הקמת משרד ממשלתי חדש‪.‬‬

‫חלופה מס' ‪ - 3‬הרחבת סמכויותיו אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה‬

‫אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה הוא גוף קטן באופן יחסי למטלותיו‪ ,‬הסובל ממחסור בכוח אדם‬
‫ובאמצעים‪ ,‬ולכן אינו מסוגל למצות את מלוא הפוטנציאל שבו‪ .‬הרחבת סמכויות האגף ומשאביו יגבירו את‬

‫האכיפה על הנעשה בים‪ ,‬עובדה שתתרום רבות לא רק לניצול יעיל של משאבים אלא לשמירת המשאב‪.‬‬

‫כדי לעמוד במשימה זו יש לשדרג את האגף לרמת אגף בכיר‪ ,‬עובדה שתבטא את חשיבותו‪ .‬במקביל‪ ,‬יש‬
‫להוסיף לו תקני כוח אדם ולשפר את ציודו‪ ,‬כך שיבטאו את המטלות הקיימות והחדשות שיוטלו עליו‪:‬‬

‫הסביבה החופית‪ :‬ריכוז כל פעולות האכיפה הקשורות לבנייה על החופים ועל בניית מבנים שיש להם זיקה‬
‫לים – נמלים‪ ,‬מתקני התפלה ועוד‪.‬‬

‫ספנות‪ :‬מניעת זיהום ים על ידי סירות‪ ,‬ספינות ואוניות וריכוז המוכנות לתגובה לאירועי זיהום ים בשמן‪.‬‬
‫ביצוע ביקורת שוטפת על כלי שייט ימיים (תלמ"ת)‪.‬‬

‫‪66‬‬