Page 2 - עלון שבת זכור
P. 2

‫דבר תורה של הרב אדרי‬                                                                                        ‫ההכתרה‬

‫טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט‬                                                        ‫ביום שלישי האחרון‪ ,‬ט' באדר‬
‫טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט‬                                                        ‫נערכה ההכתרה של מחזור נ'‪,‬‬
‫טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט‬                                                        ‫לראשונה במשכן לאמנויות‬
‫טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט‬                                                        ‫הבמה‪ .‬השחקנים‪ ,‬הזמרים וכל‬
‫טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט‬                                                        ‫שאר המחזור הלהיבו את‬
‫טקסטטקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט‬                                                         ‫הקהל ונתנו הופעה של פעם‬
‫טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט‬
‫טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט‬                                                            ‫בחמישים שנה‪ ,‬ואפילו יותר‪.‬‬
‫טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט‬                                                        ‫לפניכם מקצת תמונות מהערב‬
‫טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט‬                                                        ‫המדהים הזה‪ ,‬על אף ששום‬
 ‫טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט‬                                                       ‫תמונה לא תוכל להמחיש את‬
‫טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט‬
‫טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט‬                                                                                   ‫ההרגשה‪.‬‬
‫טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט‬
‫טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט‬                                                                     ‫מסר לשבת‬

                                                                                                ‫טקסט טקסט טקסט‬       ‫עמדתי בחצר בית הספר והוא‬
‫טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט‬                                                     ‫עמד מולי זחוח וקורן מאושר‪.‬‬
‫טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט‬                                                     ‫"שוב נכשלת?" הוא זרק‬
‫טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט‬                                                     ‫בעוקצניות‪ .‬ניסיתי לא להגיב‪,‬‬
‫טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט‬                                                     ‫אבל הוא לא הרפה‪" ,‬לא נורא‪,‬‬
                                                                                                                     ‫אולי יום אחד עוד תזכה להיות‬
                                                                                                ‫טקסט טקסט טקסט‬
‫טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט‬                                                        ‫כמוני‪ "...‬הוא אמר וחייך בזלזול‪.‬‬
‫טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט‬                                                     ‫הסתובבתי והתחלתי ללכת‪,‬‬
‫טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט‬                                                     ‫מנסה למחות את הדמעות‬
‫טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט‬                                                     ‫שהתחילו להצטבר בתקווה שהוא‬
                                                                                                                     ‫לא ישים לב‪" .‬תראו את הבכיין‬
                                                                                                ‫טקסט טקסט טקסט‬       ‫הזה" שמעתי אותו צועק וצוחק‬
                                                                                                                     ‫מאחור‪ .‬דם החל לעלות לי למוח‪,‬‬
‫שכרות בפורים אליבא דרבנו הרמב"ם‪ ,‬האמנם?‬                                                                              ‫הרגשתי איך הידיים שלי‬
                                                                                                                     ‫מתכווצות והכעס מתחיל לחדור‬
‫איתא בגמרא מגילה דף ז ע"ב‪ :‬לעד דלא ידע בין ארור המן לברוך חובה גם בפורים לשתות יין כחלק‬                              ‫לגוף‪ .‬לפתע‪ ,‬ברגע של עצבים‪,‬‬
‫אמר ר בא מח ייב א יניש לבסומ י מרדכי אלא צריך לישון מיד? ובנוסף‪ ,‬משמחת החג‪ ,‬כדאיתא במגילה(פרק‬                        ‫הרמתי בוץ והתחלתי לזרוק עליו‬
‫בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן אם נאמר שיין גורם לשיבוש הדעת ט פסוק כב) "לעשות אותם ימי‬                              ‫ללא הפסקה‪ ,‬עד שהוא הסתלק‬
‫לברוך מרדכי‪ .‬רבה ור' זירא עבדו אזי למה רבנו הרמב"ם כן מצריך משתה ושמחה"‪ ,‬יוצא שיש מצווה‬
‫סעודת פורים בהדי הדדי‪ ,‬איבסום‪ ,‬להשתכר ולישון והרי אסור בכל גווני להגיע למצווה של שמחה אמיתית‬                                                             ‫משם‪.‬‬
‫עם שתיית יין בפורים‪ ,‬ברם רבנו‬          ‫קם רבה שחטיה לר' זירא‪ ,‬למחר להשתכר?‬                                           ‫רק אז הייתה לי הזדמנות לנשום‬
‫הרמב"ם סייג את עניין השתיה‪,‬‬                                               ‫בעי רחמי ואחייה‪ ,‬לשנה א"ל ניתי‬             ‫עמוק ולעכל את כל מה שקרה‪.‬‬
‫ולענ"ד הוא סמוך ובטוח שאדם אינו‬        ‫ונראה לומר שרבנו הרמב "ם נאמן‬      ‫מר ונעביד סעודת פורים בהדי הדדי‬            ‫הגיע הזמן ללכת‪ ,‬מחכים לי‬
‫לומד רק את הלכות פורים אלא‬             ‫לשיטתו המובאת בהל' שביתת יו"ט‬       ‫א"ל לא בכל שעתא מתרחיש ניסא"‪.‬‬             ‫בבית‪ .‬הם עלולים להתחיל‬
‫בקיא גם בהלכות שביתת יו"ט ששם‬          ‫(פרק ו הלכה יט‪ .‬וראה עוד בבית‬      ‫ופירש רש"י על אתר‪ :‬שהמילה‬                  ‫לדאוג‪ .‬רגע‪ ...‬הנעליים שלי‪,‬‬
‫מובא כפי שהבאנו שהשכרות יכולה‬          ‫יוסף סימן תקכט‪ ,‬וכן בשו"ע התם‬                                                 ‫המכנסיים‪ ,‬החולצה‪ ,‬הכול מלא‬
‫להביא את האדם לידי סכלות‪ .‬ולכן‬         ‫הלכה ג)‪" :‬כשאדם אוכל ושותה‬                   ‫לאבסומי פירושה להשתכר‪.‬‬           ‫בבוץ‪ .‬איך אוכל להיכנס לבית‬
‫חשוב לכל אחד ואחד מאתנו לשתות‬          ‫ושמח ברגל‪ ,‬לא ימשך ביין ובשחוק‬     ‫במאמר קצר זה אשתדל לרדת‬
‫מעט יין ולשמוח ע"מ לשבח את‬             ‫ובקלות ראש ויאמר שכל שיוסיף בזה‬    ‫לעמקו ולשיטתו של המאור 'הנשר‬                              ‫ככה? מה יחשבו עליי?‬
‫הקב"ה‪ ,‬אבל מיד לאחר מכן ילך‬            ‫ירבה במצווה‪ ,‬שהשכרות והשחוק‬        ‫הגדול' רבנו הר"מ במז"ל (הלכות‬              ‫אנחנו פוגשים הרבה אנשים‬
‫לישון וזה כדי לא להגיע ח"ו לדברים‬      ‫הרבה וקלות הראש אינה שמחה‪,‬‬         ‫מגילה פרק ב הלכה טו)‪ ,‬וז"ל‪" :‬כיצד‬          ‫בחיים שלנו‪ ,‬חלקם מעצבנים‪,‬‬
‫המשבשים את הדעת ובסוף גם‬               ‫אלא הוללות וסכלות‪ .‬ולא נצטוינו על‬  ‫חובת סעודה זו‪ ,‬שיאכל בשר ויתקן‬             ‫חלקם יותר‪ .‬הדרך הקלה ביותר‬
                                       ‫ההוללות והסכלות אלא על השמחה‬       ‫סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו‪,‬‬                ‫להתמודד איתם היא לרדת לרמה‬
                 ‫לפגוע בדרך היהדות‪.‬‬    ‫שיש בה עבודת יוצר הכל וכו' ואי‬     ‫ושותה יין עד שישתכר וירדם‬                  ‫שלהם‪ ,‬להתלכלך‪ .‬יכול להיות‬
‫ולומדים אנו חלה חובה על כל אחד‬         ‫אפשר לעבוד את השם לא מתוך‬                                                     ‫שהיא יעילה ומסוגלת לעזור‬
‫לשאוף לכך שדעת הבריות תהיה‬             ‫שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא‬                                      ‫בשכרות"‪.‬‬      ‫להרחקתם‪ ,‬אבל האם פעם עצרנו‬
                                                                                                                     ‫לחשוב על המחיר שאנחנו‬
‫נוחה הימנו(מסכת אבות פרק ג‬             ‫רו א י ם א נ ו מ ד ב ר י ו ש י ש ח ל ו ק ה מתוך שכרות"‪.‬‬                       ‫משלמים בעבור כך? כשאנחנו‬
‫הלכה יב)‪ ,‬דאל"כ אין זו שמחה של‬                                                                                       ‫מלכלכים מישהו או על מישהו‪,‬‬
‫מצווה אלא של סכלות ועל כגון דא‬         ‫וכן חיזק את דעתו בספרו מורה‬        ‫בדברי רבא‪ ,‬היינו מצד אחד יש חיוב‬           ‫אנחנו מתלכלכים גם‪ .‬אין‬
‫אמר שלמה "ולשמחה מה זו עושה"‪.‬‬          ‫הנבוכים(חלק ג פרק ח)‪" :‬ולעניין‬     ‫להשתכר בפורים 'מחייב איניש‬                 ‫אפשרות אחרת‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫נאחל לכל תלמידי ישיבת 'נווה‬            ‫זה עשה שלמה משלי כולו‪ ,‬להזהיר‬      ‫לבסומי'‪ ,‬ברם מצד שני הרמב"ם לא‬             ‫כשאדם מלוכלך טובל ידיו במים‬
‫הרצוג' שבע"ה יגיעו לידי שמחה‬           ‫מן הזנות ושתיית המשכרים‪ ,‬כח שני‬    ‫ממשיך את המשך מאמרו 'עד דלא‬                ‫כדי לנקות מישהו אחר‪ ,‬גם ידיו‬
‫של אמת ובכך לקדש שם שמים‪.‬‬              ‫אלה יש בהם שקיעת הזעומים‬           ‫ידע בין ארור המן לברוך מרדכי'‪,‬‬             ‫מתנקות אט־אט‪ ,‬אפילו אם הוא‬
                                       ‫הרחוקים מה'‪ ,‬אשר בהם נאמר כי‬       ‫וסברתו היא שאחרי שישתה ילך‬
                           ‫פורים שמח!‬  ‫לוא לה' המה(ירמיה ה‪ ,‬י) וכו' אבל‬   ‫וירדם בשכרות‪ ,‬ולענ"ד מפשט רבנו‬                                         ‫לא התכוון‪...‬‬
  ‫הרב עותניאל מנצור‪ ,‬מחנך י“ב ‪4‬‬        ‫המסיבות לשתיית המשכרים תהיה‬        ‫נראה שאדם צריך ללכת לישון מתוך‬
                                       ‫חרפתם בעיניך יותר גדולה‬            ‫שדעתו מיושבת עליו ולא להגיע‬
                                       ‫מהתקבצות בני אדם ערומים חשופת‬      ‫למצב שאנשים צריכים לקחת אותו‬

                                           ‫שת הנפנים ביום במקום אחד‪."...‬‬                                     ‫לישון‪.‬‬

                                       ‫א"כ נמצאנו למדים מרבנו הרמב "ם‬     ‫וצריך להבין מדוע רבנו הרמב"ם לא‬
                                       ‫שאין שמחה אלא בבשר ויין ולכן יש‬    ‫פוסק שמותר להשתכר ע"מ להגיע‬
   1   2   3   4