Page 4 - עלון שבת זכור
P. 4
הציור השבועי לילד
רחמים אטיאס ואסף זכריה הצליחו לברוח לשובע בלי שאף אחד
מהמדריכים שם לב .עזרו לצחי לחפש אותם.
הלילה הזה
תשובות לחידון "הערב בכל בית נשאלה השאלה 'מה השתנה הלילה הזה מכל הלילות ,'...ואתה ,אתה
באמת יודע מה השתנה הלילה?" ,שאל אברהם והחזיק בידי .כבר הייתי מוכן לספר באותם
.1כי כתוב "ומרדכי יושב משפטים קבועים מההגדה שלמדתי לדקלם בעל־פה במרוצת השנים ,אבל הוא המשיך
בשער המלך". בדבריו" .בכל לילה אנחנו עומדים על אדמת ארץ הקודש ,האדמה המוכרת והאהובה כל כך,
אבל מרגישים זרים ומנוכרים ,נבדלים איש מאחיו .לכל אחד יש רצונות וחלומות משלו ,כל
.2כי כתוב "ויתאפק המן". אחד רץ ליעד הפרטי שלו .והלילה ,אנחנו עומדים על אדמת ניכר ומרגישים קרובים מאי
.3כי כתוב "והמן נבעת". פעם" .השקפתי על הגטו שנפרש מלפנינו ויכולתי לראות בעיני רוחי את אחיי קורסים תחת
.0חמאה ,כי כתוב "וימלא סבל העבודה הרבה ,ולמרות הכול נשארים מאוחדים ביחד ,משפחה אחת" .ואני בתוך
המן חימה". הגולה' ,אולי לכך התכוון המשורר? רק כשאנחנו במקום שונה ולא מוכר ,אנחנו יכולים לגלות
.5כי כתוב "אין צר ...המן
הרע הזה". את ה'אני' האמתי שלנו ,להתבלט מכל השאר?" חשבתי לעצמי.
.6הוא ענה "תלוי".
.7שש. אברהם לקח נשימה עמוקה" ,בדיוק השבוע למדנו בחברותא על הברכות של עשיו ויעקב,
.8עשרת בני המן. האם באמת קיבלנו את הברכות הנכונות? הרי בכל פעם מחדש מתקיים בנו הכתוב 'ועל
.9ושתי. חרבך תחיה' .רק בעתות מלחמה ,אנחנו נזכרים לחיות כמו שצריך ,רק אז אנחנו מסירים את
.127 .14
.11כוש. כל המחיצות שבינינו ומרגישים כעם אחד".
.12שושן.
.13חרבונא. "גם אנחנו למדנו משהו דומה בכיתה" ,השלמתי" ,בכל יום כתיקונו הכהן הגדול משמש
.10סריס. בבגדי זהב ,וביום כיפור הוא פושט את בגדי הפאר שלו ולובש בגדי לבן פשוטים ,נדמה כמו
כל בני העם .אולי זו באמת המטרה"...
אברהם טפח על שכמי" ,יפה אמרת" ,אמר בחיוך" ,יום כיפורים הוא האידיאל ,הרמה אליה
אנחנו שואפים – להידמות למלאכים ולקיים את כל המצוות על הצד הטוב ביותר .לכן הכהן
הגדול לובש בגדים פשוטים ,כדי להמחיש שהבגדים אינם העיקר ,אלא הצורך לזכור שכולנו
שווים ובני אומה אחת .לא בכדי נאמר שכיפורים הוא כפורים ,ביום שמחת הפורים אנחנו
חוגגים את תחייתה המחודשת של האומה היהודית ,ניצחון הרוח על החומר .ועם כל השמחה
והסעודות שנערכות ברוב עם והדר ,אנחנו לא שוכחים את אחינו ,אלא דואגים לכל שכבות
העם ,החל ממשלוחי מנות וכלה במתנות לאביונים".
בקרוב תצא משלחת של תלמידים מהישיבה לאדמת פולין ,ללמוד על האסון הנורא שפקד
את אחינו ,לזכור את אלה שנותרו ללא זיכרון ,ולצד זאת ,עליהם לדעת שחשוב לא פחות
לזכור גם את אלה שעוד נותרו בחיים וחיים לצדנו באותה אדמה מוכרת.
מוצלח. ומסע שמח חג בברכת
ראובן דוכאן ,י“ב .1
