Page 116 - airegoldberg
P. 116
מזלי שאת שלי! את היא המזל שלי. הניה שלך.
12 באוקטובר 1943. (הניה פונה אל אלוהים במכתבה) אולי אי שם מאחורי ההרים, מישהו יהיה מעוניין לראות את הבדידות הזו. העצים היו עד לא מזמן כה יפים. לרוע המזל, היום הרים אלו, ההרים העצומים הללו, הם מסך רחוק. לבטח, כל משפחת העצים לוחשת: גלה את עצמך, הראה את עצמך, ולו רק לפעם אחת! וכאשר תגיע סופה עצומה ואיתה רעידת אדמה, ההרים הללו יקרסו. לבטח, האחד אשר מחכה רק לרגע זה, אינו לוחש, אלא קורא בקול גדול: "רק אתה!" תודה לך, אלוהים! הניה של
הניה אהובתי, אני חומלת עלייך, אך אל דאגה. את עוד תראי שהכול יהיה בסדר, ואפילו תהיי שמחה יום אחד. כל לילה אני רואה את שתינו בחלום. אני מנשקת אותך, אוצרי, אל האין סוף. כתבי לי מיד, שלך, א לה (אורסולה)
116 מי האלוהים שלך?
