Page 114 - airegoldberg

114 מי האלוהים שלך?
כאן המוות מרחף עדיין באוויר. אני לוקח משם את אימי, ואנו יוצאים אל תחנת הרכבת וממשיכים במסע לגרמניה.
Ulm, גרמניה. יום ראשון. אימי נשארת במחנה צבאי שהוקם לטובת הפליטים היהודים, ואני יוצא אל כפר מרוחק מן העיר, שם נמצאת אחותי מלכה. "אני מחפש את אורסולה", הודעתי לשכניה. "אורסולה במיסה בכנסיה", השיבו לי. "מיסה? כנסיה?", חשבתי לעצמי. חברותיה בכנסיה אמרו לי שיצאה אל התיאטרון עם חברהּ הפולני. "חבר? פולני?" השארתי לה הודעה על מקום הימצאי, וחזרתי ל-Ulm, אל אימא.
בבוקר המחרת מלכה באה לעיר עם חברהּ הפולני, מחפשת אחר אחיה ואמהּ. הנה היא מופיעה מולי, בשיער בלונדיני אסוף לאחור וצלב גדול לצווארה. לצידה – החבר הפולני. "איני רוצה להיות יהודייה עוד!", היא מודיעה. "אל תשכחי מי היה אביך", השבתי. "אני נוסעת לפולין, שם נחיה ביחד", מסכמת בעיניים דומעות, ומוסרת לי חבילה ארוזה בנייר חום. עולה על הרכב שבו הגיעה אלינו וחוזרת אל הכפר. בידיים רועדות אני פותח את החבילה הארוזה שקיבלתי ממלכה.
מספר גלויות צבעוניות נגלות לעיני, ומיד אני מזהה את כתב ידן של מלכה ושל הניה אחותי, ששהתה גם היא בגרמניה בזמן המלחמה ועבדה במפעלי הרייך תחת זהות פולנית. היו אלו התכתבויות בין שתי אחיות אשר מעולם לא נפרדו עד ש...