Page 59 - airegoldberg
P. 59
סיפורו של אריה גולדברג 59
את החומר שכרינו, העמסנו על גבי עשר עגלות רתומות לעשרה זוגות סוסים. כאשר העגלות היו מלאות הובלנו אותן אל תוך גבולות המחנה. על כל הקבוצה היה אחראי מפקד חוליה רוטנ-פיהרר זפל (Zepel), חייל SS ממוצא אוסטרי וינאי, אשר נראה היה שעשה את עבודתו מתוך כורח. הוא אמנם צרח עלינו, כדי שהממונים עליו ישמעו שהוא עושה את עבודתו כנדרש, אבל מעולם לא עשה שימוש באלה שהחזיק בידו.
בשל ממדי גופי הקטנים, שבויי המלחמה הסובייטיים ריחמו עליי: "אתה, קטנצ'יק, אל תעבוד, תעמוד מעל הבור על ערימת חצץ, תחזיק את חפירה, וכשתראה את זפל מתקרב תצעק '16' ברוסית".
איני יודע מדוע "16", אך השיטה עבדה. השבויים נחו בתוך הבור, וכשראיתי את זפל, צעקתי: "16", והם החלו לעבוד. מידי פעם היה זפל פונה אליי ואומר בשקט "ScheiB auf Alle" (תחרבן על כולם). לא הבנתי מה כוונתו... מה רצה חייל ה-SS הזה לומר לי?
היהודים היוונים, אשר גם רצו לנוח בתוך הבור, קבעו עבורי קוד משלהם שבעזרתו אודיע להם על בואו של זפל. קוד אשר כל כך מאפיין את רוחם המשובבת ואת תעוזתם: "עבודה – נזלת ירוקה", זה היה הכינוי שנתנו לזפל "Lavoro – Moquea Verde..."(בשפת הלאדינו).
באחד הימים פונה אחד משבויי המלחמה הסובייטיים אל זפל: "רוטנ-פיהרר, רוטנ-פיהרר, יופטפיומאט תן לי סיגריה". כולם הבינו מה פירושה של הקללה שסינן השבוי, וכך גם זפל. ציפיתי שהפעם יוציא את האלה ויחבוט בו.
זפל מביט לצדדים, בודק שאף אחד לא רואה, מוציא סיגריה וזורק לשבוי אל תוך הבור.
"ScheiB auf Alle"- כעת אני מבין למה התכוון.
