Page 85 - airegoldberg
P. 85
85
סיפורו של אריה גולדברג
בחדרו הקטן של אחראי הבלוק חיכה לי הקרואטי. "נזכרת כבר בשביל מי הברחת את הסחורות? מה עוד הברחת?", הוא צורח, ופוקד על אחראי הבלוק - "תביא מקל!" מושיבים אותי על כיסא, והקרואטי מתחיל להכות בגופי. כל גופי הופך לשק חבטות. אחראי הבלוק הפולני ניגש אליי שנית, ואומר לי בשקט: "ילד תחזיק מעמד". "אני רוצה שמות", אומר הקרואטי. חבטה. "עם מי היית בקשר בזונדרקומנדו?" חבטה. "איזה קאפו עצם עיניים?" חבטה. "מי היו השותפים שלך להברחות?" חבטה. "מה עוד הברחת אל הקרמטוריום?" חבטה... חבטה... הצלחתי להגות משפט שלם לעברו: "Her block fuhrer ich alles sagen" ("בלוק פיהרר, אני אגלה לך הכול"), אמרתי על מנת שיחדל לרגע ממכותיו. הוא הפסיק.
התיישבתי על הכיסא, נשמתי קצת ואז אמרתי: "Ich weis nichts" ("אני לא יודע כלום").
כעת, מכותיו הפכו אכזריות עוד יותר. אני מנסה להגן על ראשי בעזרת זרועותיי וידיי, בעוד הוא חובט בצדי ראשי. דם חם החל לכסות את עיניי, את פניי.
