Page 93 - airegoldberg
P. 93
93
סיפורו של אריה גולדברג
בלילה נכנסתי למטבח, שם נאפו תפוחי אדמה, לקחתי וחילקתי לאסירים בחשאי. קאפו ירחמיאל, גרמני-יהודי מוותיקי שטוטהוף, שם לב למעשיי והחליט לשים להם סוף.
הוא פנה אל האחראי וביקש שני אסירים לעבודה בקומנדו שלו, בעודו מצביע עלי ועל אסיר נוסף. האחראי, אשר כינה אותי "דיקר" (שמנמן\חסון בגרמנית) סירב לוותר עליי ושלח אותי חזרה אל סירי המטבח.
בערב, בישלתי עוד 25 ליטר מרק לקומנדו של קאפו ירחמיאל.
"נו ירחמיאל, אתה רואה שאפשר גם להיות טוב", פניתי אליו, תוך שאני מכבד אותו במנת לחם נוספת.
לכ-400 אסירים אשר היו ברכבת הנוסעים שיצאה מבירקנאו לשטוטהוף, הייתה זו הנסיעה האחרונה בחייהם.
