Page 94 - airegoldberg
P. 94
94 מי האלוהים שלך?
מחנה שטוטהוף, פולין. שלושים ושבעה קילומטרים מן העיר גדנסק. חורף מזרח אירופי.
בוקר. חצר המסדרים.
מזרזים אותנו להתארגן למסע – לאן? איננו יודעים. בפעם הראשונה בחיי אני יוצא מגבולות ארצי, פולין. הרכבת שועטת אל ליבה של גרמניה. מעל אלף קילומטרים עברנו עד הגיענו אל מחנה דאוטמרגן, אשר במערב גרמניה.
גיהינום.
מחנה כפייה, שבו רבבות אסירים יהודים ושאינם יהודים עובדים בכריית מחצבים (שמן פצלים) להפקת דלק סינטטי עבור הצבא הגרמני. מידי יום עשרות ומאות מוצאים בו את מותם, קורסים תחת עול העבודה. מידי יום כורים בו קברי אחים – כבוד אחרון למתים. השכר לחודש עבודה בכריית מחצבים היה 20 סיגריות. סיגריה אחת = שלושה תפוחי אדמה.
לאחר חודש עבודה, קיבלתי את שכרי הראשון. מרוצה מכך שמחר לא אהיה רעב עוד, אני נרדם על דרגש השינה. בוקר המחרת. עשרים הסיגריות אינן עוד. שכני לדרגש גנב ממני את שכרי הראשון. "גנבת לי את החיים", צעקתי עליו ובכיתי, תוך שאני מכה אותו בכל גופו.
