Page 95 - airegoldberg
P. 95
95
סיפורו של אריה גולדברג
17 באפריל, מסדר בוקר. שורה של אסירים פוליטיים עומדים בשורה. בפקודה נופלים הם כמו מריונטות אשר כבלי חייהם נחתכו. קור מקפיא. אני עובר על פני הגופות בטרם נקבור אותן. אחד מהם היה במידותיי. הפשטתי אותו ממעילו
המוכתם בדמו,
כמו "אוכל פגרים".
