Page 492 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 492
מוהר"ן Pg: 492 - 16-Front 21-10-25 בצת ליקוטי
תוספתא
תוספתא תורה קי"ח
כעץ שתול על פלגי מים וכו' אשר פריו יתן חדוש קטן נבנה בנין גדול .וזה מעשה בכל יום
בעתו בעולם הזה ועלהו לא יבול לעולם הבא בין החכמים ,ובפרט בין כת חכמים הדורשים
ביום הדין שכל הבל פיו שהוציא בעסק חלקו רשימות שע''י חדוש או הקדמה קטנה בונים
ושעסק בה לא יבול .לא כן הרשעים דסוברים מגדל אחד חזק בנוי לתלפיות נחמד למראה
כיון שלא השגנו בעמוקות אין לנו תקומה ומתוק לנפש .לכן אין לבזות מלכתוב חדוש
ובועטים בכל והם כמוץ וכו' וזהו כוונת אשרי אפי' קטן .וגם אין לבזות משמוע חדוש
מי שבא לכאן ותלמודו בידו כלומר תלמודו קטן שהכל בכלל תורה הוא .ילמוד אדם מן
שקבל בסיני מקרא או משנה וכולי .ובזוהר החתול לעשות אופנים שלא ליפול ביד נחש
פרשת בראשית כשהאדם מחדש בדברי תורה הקדמוני ,הוא שטן הוא יצה"ר הוא מלאך
כהוגן נעשים שמים חדשים וארץ חדשה אבל המות .אלא יעשה אדרבא שהנחש ימסור
כשמחדש ואינו יודע על בוריו נעשה רקיע בידו .הרי החתול כשרואה נחש חופר חפירה
של שוא דק' דמה יכול לעשות כשאינו יודע בארץ שיעור אורכו ואח"כ מתחיל לעמוד
על בוריו דמה בידו כיון דחוסר דעתו גרמה נגד הנחש להורגו ומתחיל להכותו בצפורניו.
לו וכיון שכן למה נעשים רקיע של שוא. וכראוהו שהנחש רץ כנגדו מיד מתפשט בתוך
אלא כיון שזה כבר חידש כהוגן מורה שחלקו החפירה באופן שאין הנחש יכול להתקשר
לו בסיני חלק יחד' וכיון שכן כשאינו מחדש בו ,ודוחקו להמיתו ומשם מן החפירה מכה
על בוריו הוא גורם על שאינו עוסק כראוי בו בצפורניו עד שמחלישו וממיתו .כך יבקש
לעסוק דאם היה עוסק כראוי היה מחדש על האדם תחבולות כשכים בצדו ,להנצל עצמו
בוריו כיון שמסיני נתנו לו שיחדש כמדובר מיד הנחש הוא יצה"ר .דכשם שיש תחבולה
ונא מזיד הוא ועל זה נעשין רקיעים של שוא להמית הנחש הידוע הבא משורשו ,כך יש
תחבולה לעקור השורש עצמו הוא נחש הוא
להענישו על פועל שפעל .וכו' יצה"ר ע"י התורה וקיום מצותיה ,ובהזכרת
בנועם אלימלך (חוקת) * :וזהו וזאת יום המיתה כארז"ל ,והקב"ה בעבור חסדיו
התורה אשר שם משה לפני בני ישראל .רוצה
לומר :משה רבינו עליו השלום למד לפני בני ורחמיו הרבים ירחיקהו ממנו אמן.
ישראל גם כן סדר הלימוד כך ,כמו שמסר לו עוד שם (מא) :שכל אח' קונה עולמו בהיות
השם יתברך * וזהו דאמרינן בגמרא :אשרי מי עוסק בחלקו שקבל מסיני מקרא או משנה
שבא לכאן ותלמודו בידו ,דלכאורה הוא דבר לכן בא הקב"ה והודיעו טעותם שאבדה
רחוק שיהא הכח ביד האדם להעלות התורה הארץ על עוזבם את תורתי אשר נתתי לפניה
עד מקום שורשה ,אך מחמת שאדם נחצב שעזבו מה שנתתי לפני כל אחד ואחד כפי
מתחת כסא הכבוד ,ממקום שורש התורה, הראוי מצד נשמתו מקרא או משנה .וזהו ג"כ
ובזה הוא יכול להעלות עצמו עם התורה כוונת פ' אשרי האיש וכו' כי אם בתורת ה'
לשורשה * והיינו אשרי מי שבא כו' .למשל: חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה דקשה הל"ל
האדם שלווה מחבירו מעות ,ובהחזירו לו הוא ובה יהגה מאי ובתורתו אלא הכונה אשרי מי
נושא מעותיו צרורות בידו בשמחה להשיבו שבתורת ה' חפצו שחפץ בה מצד אהבו בה
את מעותיו ,כמו כן התורה שנחקקה עמו ובתורתו שנתנו לו בסיני דהיינו חלק תורתו
בהחצובו מתחת כסא הכבוד ,הוא מביאה מקרא או משנה וכו' יהגה יומם ולילה והיה
