Page 18 - ME-05
P. 18
האבן והיהלומים". המדע ,לימים רפא"ל) ,שם הצטרף למשה אפשטיין ז"ל ,מי
"הפעילות בטכניון מילאה את זמני ,אך בער בי הרצון
לתרום במקביל לתעשייה וחיפשתי נושאי מחקר שיביאו שהיה בהמשך מתכנן הטילים הראשי של רפא"ל ,בפרויקט
תועלת לתעשייה בארץ" ,תאר ירניצקי במילותיו את
הבחירה לעסוק באבן וביהלומים .בחושיו החדים זיהה פיתוח רקטה המונעת בדלק נוזלי ,פרויקט שנחשב אבי
בשתי תעשיות אלה אפשרות לבצע קפיצת מדרגה
בתהליכי הייצור והעיבוד והחליט אבותיו של טיל החץ .עם סיום הפרויקט ,ב ,1958-חזר אנשים
להשקיע את זמנו במחקר
ובפיתוח לקידומן .בין השאר, לפקולטה להנדסת מכונות לתואר שני ולדוקטורט בתחום
פיתח בשנים אלה מכונות ייצור
לתעשיית האבן וטכנולוגיות זה .ב ,1961-עוד בטרם סיים את הדוקטורט ,נקלט כחבר
לעיבוד אבן :כרייה מהירה ,סיתות
סגל מן המניין ,כשהוא מוביל
ממוכן ,ביקוע ,ליטוש ועוד.
ליטוש מושלם 1 את הנושאים של תכנון מכונות
ותהליכי עיבוד ,שאותם הגדיר
תקצר היריעה מלתאר כאן
את תרומתו של פרופ' ירניצקי אז כ"בשורה מקדמת עשייה".
לתעשיית היהלומים הישראלית
והעולמית במלואה .על חלקו בה "כאשר ביקשתי להקים
קיבל בשנת 1998את התואר
יקיר תעשיית היהלומים מטעם מעבדה לתהליכי עיבוד
התאחדות תעשייני היהלומים
בישראל .ב 1964-הקים את ונתקלתי בסירוב" ,סיפר בעבר
המעבדה לחקר היהלום
בפקולטה להנדסת מכונות ,ומעבדה נוספת ברמת גן .שתי פרופ' ירניצקי על ראשית
המעבדות היו הבסיס להקמת מכון היהלומים הישראלי
ב ,1967-שבו שימש מדען ראשי בשנים .1981-1970 דרכו בפקולטה" ,הבנתי כי
המכונות שפיתח היו חדשניות ואפשרו ליטוש מושלם
ומדויק של היהלום .אחת הראשונות שבהן ,מכונה אני צריך לקחת את העניינים
לליטוש רונדיסטים ,שזכתה לשם "דפנה" ,על שם בתו,
חוללה מהפכה בתעשייה .בכך תרם ירניצקי בצורה ישירה לידיים ולדאוג לעצמי .שאלתי
למיצובה של ישראל בפסגת ענף היהלומים בעולם. טנדר מרפא"ל ועשיתי סבב
"זאת הייתה תעשייה עם צריכה משמעותית מאוד
של כוח אדם" ,מתאר פרופ' שיצר" ,וירניצקי רצה לתעש של השלמות ציוד ומערכות
3 בתעשיות הביטחוניות .את
הגישה הזו שלפיה עליי לדאוג
לעצמי אימצתי ויישמתי מנקודה
זו ולאורך כל מסלול הקריירה
בטכניון".
"היצירתיות של ירניצקי הייתה אחד הקווים הבולטים
באישיותו" ,אומר עמיתו מהפקולטה להנדסת מכונות
פרופ' אברהם שיצר ומוסיף" ,כבר בחמ"ד הוא כיכב ועשה
דברים מאוד יצירתיים ,וגם אחר
כך ,כשהיה בין הדוקטורנטים
הראשונים של הפקולטה ,הביא
אליה את הנטייה התעשייתית
שלו ועשה דברים מאוד חדשניים.
צריך גם לזכור שבאמצע שנות
ה 60-חל מהפך בטכניון ,וממסורת
גרמנית-אירופית ,עברו למסורת
אמריקאית ,ששמה דגש יותר על
מחקר .ירניצקי ,עם היצירתיות
שלו ,מצא את התחומים שהתאימו
לנטיותיו ,כדי לא להישאר מחוץ
2למעגל".
"אבא לא הלך במסלול האקדמי
הסטנדרטי של עבודת מעבדה
ופרסום מאמרים" ,נזכר בנו אריאל ,בוגר הטכניון בעצמו
ויזם הייטק מצליח" .הוא תמיד חיפש את מה שיביא
תועלת לתעשייה .הוא היה ממציא בכל רמ"ח אבריו .אני
זוכר שולחן שרטוט גדול במשרד שלו וכל בעיה טכנית
שהגיעה אליו מיד חשב איך לתת לה פתרון .הוא אמר
לי פעם שאין חדווה גדולה יותר מחדוות היצירה .הנטייה
הזאת אמנם עלתה לו בקידום ,שהיה איטי יותר .מצד שני,
הוא זכה ללכת לאן שהוביל הלב שלו ,והגיע כך לתעשיית
| MEgazine | 18הפקולטה להנדסת מכונות
