Page 242 - Preview

לכיסא ימין והוא התיישב בכיסא שמאל, הפעם הוא טייס המשנה שלי בגיחת האימון הכללית שביצעתי. למרות שטרם הוסמכתי להיות טייס משנה מבצעי על מסוק האנפה, הרגשתי שעליתי מדרגה. לראשונה הייתי אחראי על טיסה באנפה, והחזרתו של המסוק בבטחה לטייסת הוטלה עליי. אם ניקלע חלילה למצב חירום במהלך הטיסה — האחריות לתפעול המסוק תהיה מונחת על כתפיי! בספר הטיסות רשמתי: מסוק מס' 16, 0:55 שעות
טיסה יום, סולו ראשון באנפה.77 בתום קורס ההסבה הוסמכנו לטייסי משנה מבצעיים בטייסת, והתחלנו לבצע כוננויות.
טייס משנה
בסך הכול טסנו מעט מאוד בתקופה שלאחר קורס ההסבה. מצבת הטייסים בסדיר ובמילואים הייתה גדולה מאוד, ולנו, הצעירים שזה מקרוב באו, כמעט ולא יצא לטוס טיסות הדרכה. צברנו מעט מאוד "שעות סטיק", בעיקר במשימות שבהן הקברניט היה נותן לנו להטיס את המסוק בדרך חזרה מהמשימה. בשלב מסוים הוחלט להוסיף לנו
טיסות ניווט ביום שישי בבוקר, ושמחתי מאוד על כך. להטיס יצא לנו בעיקר בגפים. באותה תקופה החזיקה הטייסת שלושה גפים: אחד
ברפידים (בח"א 3), שני בבסיס חיל־האוויר אופיר, ליד שארם א־שייח' (בח"א 29), ושלישי ברמת־דוד (כנף 1). בכל גף היה מסוק כוננות חילית אחד. בתקופה של ארבעה חודשים היינו מבצעים כשתי תורנויות גף בממוצע, כל פעם במקום אחר. משך התורנות בגף לא היה קבוע, ונע בין ארבעה לעשרה ימים, בהתאם לנסיבות ולמה שנקבע בלוח השיבוצים. היינו מגיעים לגף בטיסת תובלה, או לחילופין במשימה של העברת מסוק, כל אימת שהיה
נדרש להחזיר את המסוק שהיה בגף לטייסת לצורכי תחזוקה. השיגרה בגף הייתה שונה משגרת היום—יום בבסיס־האם תל־נוף, ושונה גם בין גף לגף.
צוות המסוק — הקברניט, טייס המשנה והמכונאי המוטס היו ישנים באותו החדר. כך יצא לנו להכיר מקרוב רבים מטייסי המילואים ואת המכונאים המוטסים, שבשגרת בסיס־האם יצא לנו לפגוש אותם רק במהלך התדריכים והטיסות. שהות זו ביחד יצרה גיבוש צוותי
מיוחד מאוד שהיה אופייני לצוותי האוויר של מסוקי הסער. במבנה שבו שכן הגף ברפידים היה מועדון, ובו מטבחון. מדי יום קיבלנו אספקת מזון
מעל ומעבר לצורכינו. ארוחות הבוקר שהיינו מכינים הייתה מורכבת מסלט ירקות טרי, שהיינו חותכים בעצמנו, וכמויות גדולות של גבינה לבנה וצהובה. לאלו, התווספה חביתה מקושקשת עם בצל, עשויה מ־20 ביצים, ולפעמים אף יותר, כזו שתספיק לכל החבר'ה שהיו בגף. היו לנו מוטורולות וג'יפ כוננות, וכך יכולנו לנוע בחופשיות במרחבי הבסיס הגדול, בכל עת. עובדה זו שירתה אותנו מאוד לצרכים תרבותיים. בגף הייתה מכונה להקרנת סרטי 16 מ"מ. בתחילת כל שבוע, היה מגיע לרפידים מלאי של סרטים מהארץ, שהיה מחולק בין היחידות השונות של הבסיס. לאחר שראינו את הסרט שהוקצה לנו, היינו
77 השימוש במונח "סולו" אינו מדויק במקרה זה, ומשקף, את השפה של התקופה. בשנים שלאחר מכן, הפך המונח "הדדי", למונח המקובל לתאור טיסות בהן שני טייסים, שעדיין לא הוסמכו לקברניטות, המתחלפים באחריות להטסת המסוק.
242