Page 278 - Preview

שני טייסי מילואים איבדנו באותו יום: רס"ן יוסף גורדון ורס"ן ארז איתן, מטייסת 116. זוג המטוסים שלהם ביצע הנמכה מבוקרת בתוך עננים, לצורך נחיתה בחזרה בבסיס. הבקר שניהל את ההנמכה ביצע טעות טרגית, וזיהה אותם במקום אחר במרחב האווירי. התוצאה הייתה שהנחיות ההטסה שניתנו להם היו שגויות, והם נכנסו לקרקע באזור מעלה החמישה. עוד תאונת אימונים שהסתיימה באסון. שתי משפחות הרוסות נוספו למעגל השכול ושתי מצבות חדשות נוספו, האחת באיילת השחר והשנייה בקריית שאול, ועליהן
הכיתוב "נפל במילוי תפקידו". העתיד זימן לי, לצערי, עוד גיחות נוספות מסוג זה.
אימונים מתקדמים עם כלי־שיט
אהבתי מאוד את אימוני החילוץ מכלי־שיט. האימונים היו עם כל סוגי הכלים ששירתו בחיל־הים. החל מסטי"ל (ספינת טילים), שהייתה ספינה גדולה, עבור דרך ספינות בגודל בינוני כמו ה"דבור", וסירות קטנות כמו ה"סנונית" וה"זהרון" של שייטת 13 וכלה בס"גים (סירות גומי, כמו זודיאק). מכיוון שלא ניתן היה לראות את הס"ג במהלך הריחוף, היה נהוג להתאמן כשס"ג אחד גורר ס"ג שני. הס"ג הקדמי היה משמש עזר ויזואלי לקביעת נקודת הריחוף. בס"ג השני, הנגרר, היה המחולץ. היינו מתאמנים ביום, ובתנאי לילה שונים. בלילות ירח, שבהם ניתן לראות אופק חיצוני, היינו משתדלים לכוון את ההקפה כך, שנוכל להנמיך תוך הסתייעות ב"פס הכסף" שהטיל הירח על המים. בלילות חשוכים, היינו נעזרים בהנרה שהוטלה ממטוסי קרב. הקפדנו שיהיו לפחות שני נורים בשמים, כדי שאם אחד מהם יכבה,
עדיין תיוותר תאורה שתאפשר את הביצוע. בשלהי שנות ה־70 נכנס מימד חדש לשיתוף הפעולה שלנו עם חיל־הים. התחלנו
להתאמן בנחיתות על אח"י מעוז, וזאת במסגרת תרגול חילוצים ממנה במרחב הים התיכון, במרחקים שהיו מעבר לטווח הטיסה של מסוק האנפה. הנחיתה על המעוז לא הייתה קשה. הספינה הפליגה בכיוון הרוח, ואנו היינו מבצעים פיינל באותו הכיוון, לנחיתה על
הסיפון שלה. בשנת 1980 התחלתי לבצע אימונים בנחיתה על ספינות מסוג נט"ק (נחתת טנקים).
טכניקת הנחיתה על נט"ק הייתה מסובכת יותר, ודרשה מיומנות הטסה הרבה יותר גבוהה. הנט"ק הייתה מפליגה, כשדופן ימין שלה ניצבת לרוח, והמסוק היה נוחת על משטח גג הנט"ק, בכיוון הרוח ובניצב לכיוון הספינה. באימון זה נדרש הטייס להתגבר על שתי מכשלות, שלא היה נתקל בהן באף סוג אימון אחר. המכשלה הראשונה נבעה מזה שבניגוד לפיינל רגיל לנקודת נחיתה קרקעית קבועה, כאן נקודת הנחיתה נמצאה בתנועה מתמדת שמאלה. לפיכך היה צורך לבצע את הפיינל תוך יירוט נקודת נחיתה עתידית, שאליה הספינה תגיע כשהמסוק יגיע לסוף הפיינל. המכשלה השנייה נבעה מכך שהספינה המשיכה בהפלגה כל הזמן, והייתה סכנה שייווצר מפגש לא רצוי בין גשר הפיקוד ורוטור המסוק, בזמן שהמסוק עובר לריחוף מעל הסיפון ממש לפני הנחיתה. לכן היה על הטייס לפעול בזריזות ולא להתמהמה בירידה מריחוף. הקושי באימון נחיתה על נט"ק אתגר אותי
מאוד, וכל הזמן חיפשתי הזדמנויות לבצע כמה שיותר אימונים מסוג זה.
278