Page 289 - Preview
P. 289
289
מדריכי וחניכי קורס 97 בטייסת ראשוני מסוקים, תקופה 3/80. מדריכים – מסומנים
בכחול.
עומדים מימין לשמאל: רס"ן ישראל גת (מ"ט), סגן גדי אריאל, סגן איתמר גלרשטיין, פ"ט ניר קוזלובסקי, פ"ט אלכס גולדנברג (דן), פ"ט אפרים ברהום, פ"ט טל פישל, פ"ט איתן מור, פ"ט עמוס קדרון, פ"ט חמי קורלנדר, (לא זוהה), פ"ט לדר, פ"ט בני מייליק, סרן אביתר שלוש (מפקד הקורס). כורעים מימין לשמאל: פ"ט עופר עזוז, פ"ט יורם רוזי, פ"ט אילן מגר, פ"ט רון מסרר122, פ"ט רונן ברק, סרן חיים ברגיל.
משך תקופת ההדרכה בבית הספר לטיסה נקבע לשנתיים. לקראת סוף השנה השנייה, פנה אליי מפקד טייסת 124, סא"ל יורם קורן, בהצעה לחזור לטייסת ולקבל על עצמי את תפקיד מפקד גף מבצעים. הודיתי לו על האמון, אך סירבתי לקבל עליי את התפקיד, מאחר
שהייתי נחוש לצאת ללימודים באוקטובר של אותה השנה. העניין לא הסתיים בכך. לקראת אמצע פברואר, הגעתי לטייסת לצורך ביצוע כמה
ימי טיסות הצ"ח. ב־16 בפברואר 1981, צוותי לטיסת הדרכת לילה באזורים עם מפקד הבסיס תא"ל אביהו בן־נון. היה ברור שמפקד הבסיס רוצה להתרשם ממני ברמה האישית, לאור התפקיד שהוצע לי, ולנסות לשכנע אותי לקבל אותו. למוחרת זומנתי לריאיון אישי בלשכתו. השיחה הייתה ידידותית ביותר, אבל נותרתי איתן בדעתי לצאת ללימודים באוקטובר של אותה שנה. היה לי ברור כי אם אקבל עליי את התפקיד, שהוא הראשון במסלול הפיקודי, תידחה היציאה ללימודים למועד עתידי לא מוגדר. מפקד הבסיס קיבל את עמדתי, ואיחל לי הצלחה בהמשך הדרך. כשעזבתי את לשכתו נזכרתי בשירו של Robert Frost, אותו למדנו בשיעורי האנגלית בתיכון: The Road Not Taken. הרגשתי
שביצעתי בחירה שתשפיע מאוד על המשך חיי. מכיוון שלא קיבלתי עליי את התפקיד שהוצע לי, החליטו המפקדים שאביא יותר תועלת
אם אמשיך את תפקידי בחצרים — מפקד קורס ראשוני מסוקים. מסיבה זו הוארכה הצבתי בבית הספר לטיסה בתקופה נוספת, ובסה"כ הדרכתי בחצרים שבע תקופות קלנדריות — מאפריל 1979 ועד יולי 1981.
122 סגן רון מסרר נפל בקרב במלחמת שלום הגליל. ראו להלן.
