Page 290 - Preview

מבצע "מקח ברכה"
בראשית אפריל 1981 חלה התפתחות משמעותית במהלך מלחמת האזרחים בלבנון. סביב העיר האסטרטגית זחלה, בירת מחוז הבקאע, היושבת על ציר הדרך הראשית בין ביירות לדמשק, התפתחו קרבות בין הכוחות הלבנונים (הפלאנגות הנוצריות) שהחזיקו בעיר, לבין כוחות הצבא הסורי בלבנון, שביקשו להשתלט עליה. ב־8 באפריל שיגרה ממשלת ישראל הודעה להנהגת הנוצרים בלבנון, כי תעמוד בה בהבטחתה להתערב לטובתם, במידה ויותקפו על־ידי חיל־האוויר הסורי.123 ב־25 באפריל החלו הסורים במתקפה גדולה על עמדות הפלאנגות הנוצריות בהרים שממערב לזחלה. הסורים הפעילו מסוקים להנחתת כוחות קומנדו ומסוקי קרב מסוג גאזל, באזור הר סנין, במטרה למוטט את האחיזה הנוצרית שם. בהתאם להחלטת הממשלה למנוע מהסורים להשתלט על אזור הר הלבנון שהיה בשליטת הנוצרים, הופעל צה"ל, לראשונה בגלוי. ב־28 לאפריל הפילו מטוסי קרב של חיל־
האוויר שני מסוקי תובלה מי—8 סוריים: האחד באזור הר סנין, והשני בסמוך לעיר זחלה. יומיים לאחר הפלת המסוקים הסוריים, קיבלתי הזדמנות ראשונה לבצע גיחת מבצע מיוחד ארוכת טווח ללבנון. מחלקת מבצעים הורידה לטייסת פקודת משימה לתובלה לג'וניה, עיר החוף שהייתה בירת המובלעת הנוצרית בצפון לבנון, ושכנה כ־20 ק"מ צפונית לביירות. המשימה: להביא משם אישיות לבנונית נוצרית בכירה, לפגישה עם ראש הממשלה. הוחלט להוציא זוג מסוקים: דובי טל, נקבע לקברניט מסוק מס' 1, ועמיחי ספקטור טייס משנה שלו. אני נבחרתי להיות קברניט מסוק מס' 2. איתי בצוות היו: טייס המשנה סגן אלון מיטיב והמכונאי המוטס רס"ר ששי ששון. חלוקת העבודה בין המסוקים נקבעה באופן הבא: דובי יוביל, ויאסוף את הנוסע. נטוס במבנה פתוח, כשאנו נשמש כמסוק גיבוי, למקרה שתתרחש תקלה כלשהי. מג'וניה, נטוס יחד לירושלים. לאחר נחיתה בעטרות דובי יחזור לבסיס, ואני אמתין עד לשובו של הנוסע מהפגישה, ואבצע גיחה שנייה
להחזירו לג'וניה. התכנסנו בחדר המיוחד שהוקצה בטייסת לצורך ההכנה של המשימות המיוחדות. על
השולחן נפרשו מפות ותצלומי אוויר של אזור החוף. התוכנית הייתה להגיע מהים, בניצב לחוף, ולנחות במנחת מסומן, שנמצא בסמוך לקו המים. הקדשנו תשומת לב רבה ללימוד פרטי אזור החוף ונקודת הנחיתה. מטרתנו הייתה לנחות בגישה ראשונה.
המראנו מהטייסת, וטסנו לבסיס שייטת 13 בעתלית. שני לוחמי שייטת במילואים, הצטרפו בתור מאבטחים למסוקים ומשם המראנו צפונה, והתרחקנו מערבה לתוך הים, בנתיב שנקבע מראש, יותר מ־10 מייל בתוך הים. הלילה היה מעונן. גובה טיסה של כ־1000
רגל. חצינו קו מערבית לראש הנקרה. אחרי כ־35 דקות התגלו לעינינו האורות של ביירות. המשכנו צפונה. מול ג'וניה, דובי
פנה מזרחה לכניסה לנחיתה. המתנתי מאחור, במעגל המתנה מעל לים. עקבנו בדריכות אחר הדיווחים שלו במהלך ההתקרבות לחוף והנחיתה. ניצלנו את הזמן לחזור על הפרטים שלמדנו בהכנה למבצע, מתוך ידיעה שבעוד כמה שעות יהיה עלינו להחזיר את הנוסע
123 היה זה חיזוק להבטחה קודמת שניתנה באוגוסט 1978. ראו: דניאל בלוך, "הממשלה התחייבה לעזור לנוצרי צפון־לבנון", דבר, 25 במאי 1981.
290