Page 32 - Preview
P. 32
"אולי נמרח אותם בעוף?" הדהדה השאלה בחדר. עוף? נחרדתי. הסרט שעבר במוחי כלל וכלל לא מצא חן בעיניי: אימא אוחזת תרנגולת שלמה ומשפשפת בעזרתה את כל גופי. מהר מאוד הסתבר שחרדתי הייתה אזעקת שווא ושהעוף איננו תרנגולת אלא תרסיס נגד עקיצות בשם OFF. נרגעתי. לא רק נגד עקיצות היינו צריכים להתגונן, אלא גם נגד האפשרות שנחלה במלריה, שהייתה נפוצה מאוד. מהיום שנחתנו בלאגוס נאלצנו לקחת,
מדי יום, כדורים נגד מלריה. בית השגריר היה ממוקם בשכונת Apapa, ברחוב Ladipo Oluwole מס' 37. היה זה
בית חד קומתי עם גינות רחבות ידיים, אחת בחזית הבית, שם היה ממוקם התורן עליו התנוסס דגל ישראל, והשנייה מאחורי הבית, שם הייתה חצר המשחקים של יואבי ושלי. במבנה קטן בשולי המגרש התגורר סגל המשרתים. משני צדדיו של הכביש היו תעלות ביוב פתוחות — מראה נפוץ מאוד בלאגוס של אותם ימים. בעונת הגשמים היו לפעמים הצפות שהיו מכסות את הסביבה במי־ים, ואז ניתן היה לראות אנשים היושבים על ברזלים
וחכות בידיהם, בניסיון לדוג דגי־ים "ששחו בשכונה". הקהילה הישראלית בלאגוס הייתה גדולה, והיו בה מספיק ילדים להצדיק פתיחת בית
ספר ישראלי יסודי. בית הספר היה קטן, והיו בו רק חלק מהכיתות. אני נכנסתי לכיתה ב', וכיתתי הייתה הגדולה ביותר — היו בה שישה תלמידים! ביניהם: מיכאל נוי, ליאור מוצ'ניק, אבי שוחט, ועוד שניים שאת שמותיהם לצערי אינני זוכר.
ביתו של השגריר היה המקום בו נערכו אירועי החגים של הקהילה הישראלית הקטנה: חנוכה, פורים ויום העצמאות. אחד מאירועי יום העצמאות נחרת בזיכרוני, לא בשל מה שהיה בו אלא בשל מה שלא קרה בו! חלק מהכיבוד שנרכש לכבוד האירוע היה קופסה גדולה של ארטיקים, שתוכנה יועד לחלוקה לכל הילדים המשתתפים. מסיבה לא ברורה שכחו לחלק אותם, וכך זכינו יואבי ואני למלאי ארטיקים שהחזיק מעמד ימים רבים, אותם
ליקקנו בהנאה עד שכילינו את האחרון שבהם. בהשוואה לשנות הילדות בבלגרד, הרי שהילדות בלאגוס התאפיינה בעובדה שזכינו
ל"עדנה תרבותית". תרמו לכך שני גורמים — הראשון, שגדלנו מעט ושלטנו בשפה האנגלית, והשני, הוא העובדה שהתנאים אפשרו זאת. בניגוד לבלגרד שבה ראינו טלוויזיה לעיתים נדירות ביותר, הרי שבלאגוס הייתה לנו טלוויזיה שחור־לבן בביתנו. כך יכולתי לצפות בסדרות שהתחבבו עליי מאוד: עלילות הגבורה של וילהלם טל ורובין הוד, נפלאותיו של
הכלב רין־טין־טין ועוד. בשנות הילדות הללו התחלתי את קריירת הארכיטקטורה שלי. לא של בניינים אמיתיים,
חלילה,אלאשלמבניםמֵלגוֹ(Lego).הייתיבונהומפרק,בונהומפרק,להנאתםוהתלהבותם של ההורים. מדי פעם הייתי מעשיר את התצוגה בפריטי לגו נוספים כמו דגלים ועצים. כל שבוע קיבלתי מאבא כסף כיס בסך שניים וחצי שילינג. חסכתי את המטבעות ולאחר
שצברתי מספיק כסף הייתי קונה פריטי לגו נוספים או חיילים. את עולם הקריאה מילאו ספרי קומיקס אמריקניים או שבועונים מאוירים שיצאו לאור
באנגליה. לאט־לאט הלכה ותפחה ערמת הקומיקס שלנו — Ghost ,Superman ,Batman stories, ואחרים, אליהם נוספו השבועונים מאנגליה — Buster ,Eagle ו־Wham. בזכות הקריאה ב־Eagle התווספו לרשימת גיבורי ילדותי: טייס החלל Blackbow ,Dan Dare
32
