Page 30 - Preview
P. 30
פורשים את רשתותיהם לייבוש, ומדמיין את עצמי יוצא לדייג שכזה. אבל זה לא קרה. הייתי צעיר מדי.
משמאל לימין: 1. אימי – רחל שלוש, 2. אני, 3. אבי – אביעזר שלוש, ציר ישראל בבלגראד, 4. אחי — יואב שלוש, 5. דוד גוראון, 6. רותי גוראון, 7. תמר שטיינר
▪▪ ▪
בשנת 2003, כשמלאו לאבא 80 שנה, נסענו לסוף שבוע משפחתי בדוברובניק — אבא, ֵא ָחיי ואני ומשפחותינו. באחד הימים שכרנו מונית גדולה ונסענו לחפש את הבית בו בילינו את חופשת הקיץ שלנו במאלי זאטון. בעזרת צילום של חזית הבית שהיה בידי הצלחנו למצוא את הבית עם שער החצר הצבוע אדום, שניצב קרוב לקו המים. עתה, ממבטו של מבוגר ולא של ילד, נראה המרחק מהבית למזח הסירות שבחזיתו קצר הרבה יותר. אחי יואב ואני פשטנו את בגדינו וצללנו למים, לשחזר את אותה שחייה שתועדה במסרטת ה־8 מ"מ
שהייתה לאבא, ארבעים ואחת שנה קודם לכן. ואילו אבא? הוא ישב דומם על הספסל, מביט בילדיו שגדלו ונהיו לבעלי משפחות,
בכלותיו ובנכדיו — ומחשבותיו נודדות לשנים עברו, ולמי שכל כך הייתה חסרה בעלייה לרגל זו — לאימא.
יום הולדת 60 לסבתא שושנה
אחד האירועים המיוחדים שהתרחשו בתקופה שבה גרנו בבלגרד היה מסיבת יום הולדתה ה־60 של סבתא שושנה, אימו של אבא. סבתא שושנה (שכולם קראו לה רוז), שנולדה ב־1901 בזכרון־יעקב, הייתה בתם של מאיר אפלבוים ובלה לבית פסקל, ונכדתם של יצחק־ אהרן וינטה אפעלבוים והרמן וסופי פסקל, שתיים ממשפחות מייסדי זכרון־יעקב, שעלו
30
