Page 29 - Preview
P. 29
29
2
כך כתב עליי: "...היחיד שגרם לנו 'בעיות' היה בנו של מר שלוש, שלא היה מוכן בשום פנים ואופן לשמוע בקול אימו ואביו והחליט שהוא צריך להיות נוכח בסדר הפסח עד סופו, למרות גילו". עדות נוספת לשובבות שלי באותו ערב הונצחה במסרטת ה־8 מ"מ של אבא. סרטון זה, ביחד עם סרטונים אחרים מאותה תקופה, קובצו על ידי אבא ב־DVD שהפיק
במרץ 2006.
בקיץ של שנת 1962 נסענו לכפר הדייגים מאלי זאטוֹן שליד דוברובניק שבקרואטיה, שם בילינו כחודש ימים של חופשת קיץ בלתי נשכחת. המעבר לשגרת יום־יום של חופשה היה משמעותי. כל בוקר היינו מקבלים קטיף טרי מהשדות — אכלנו מה שהאיכרים אכלו. בבית לא היה רדיו ואבא היה יושב באוטו ומאזין לחדשות מערוץ ה־BBC, כדי להישאר מעודכן. הווילה שבה התגוררנו הייתה ממש ליד קו המים, ליד מזח שאליו נקשרו סירות הדייגים. היינו יוצאים משער הבית, והופ — קופצים לשחייה במי המפרץ התכולים. אני עדיין נעזרתי בגלגל הצלה, אבל יואבי היה שוחה וצולל חופשי. באחד הלילות יצא אבא לדיג לילי עם דייגי הכפר. הסיפורים שלו למוחרת הלהיבו אותי מאוד. הייתי מתבונן בדייגים, איך היו
2 ביולי 2015 חזרתי בלוויית רעייתי רותי לבלגרד במסגרת המחקר אודות תקופת שירותו של אבא בתפקיד ציר ישראל ביוגוסלביה. בעת שחיפשנו חומרים בארכיון המוזיאון היהודי גילתה רותי את תמונתי זו בדיווח על חגיגת פורים שהופיע בגיליון מרץ-אפריל 1962 של Jevrejski pregled — דו־ירחון הקהילה היהודית.
התרגשתי לגלות את התמונה המוכרת לי ולהיווכח שהיא הופיעה בעיתון 53 שנים קודם לכן בהיותי בן
שש!
אחד המוזמנים היה ישראלי צעיר ששהה באותה עת בסרייבו Alexander Cornescu. עשר שנים לאחר מכן, פרסם תחת השם אלכסנדר קורן, כתבה בעיתון 'על המשמר' ובה סיפר את חוויותיו מהסדר כולל הרושם שלו ממני, בנו הצעיר של הציר.
האינדיאני מימיני הוא דוד גוראון
אני מחופש לאינדיאני, במרכז השורה הראשונה.
