Page 355 - Preview
P. 355
355
פרידה חגיגי. אותות הקריאה של המבנים נגזרו מסיסמת הטייסת "כל משימה, בכל מקום, בכל שעה". סא"ל רונן שפירא הוביל את המבנה הראשון, שלו ניתן אות הקריאה "משימה" ובו ארבעה מסוקים — שני ינשופים ושתי אנפות. סא"ל דובי טל הוביל את המבנה השני שלו ניתן אות קריאה "מקום" ובו שלושה מסוקי אנפה. אני הובלתי את המבנה השלישי שגם בו היו שלושה מסוקי אנפה, שלו ניתן אות הקריאה "שעה". איתי בצוות היו: בכיסא שמאל קברניט המילואים, רס"ן רונן כהן, ובתא המטען היו המכונאים המוטסים רס"ן שלמה קפלן ורס"ר עוז צעירי. למסוק שלנו ניתן אות הקריאה "שעה 1". סא"ל טל בקר, וסא"ל ג'ואל אלון הטיסו את המסוק השני במבנה, שקיבל את אות הקריאה "שעה 2". סא"ל גדי אריאל
ורס"ן ערן זיס הטיסו את המסוק השלישי במבנה, שקיבל את אות קריאה "שעה 3". המראנו מזרחה לניווט באזורי הטיסה של תל־נוף. בדרך ביצענו חילופי הובלה, כשבמסוק שלי התחלקתי בהטסה עם רונן כהן, כך שלכל אחד יצא להטיס במצבים השונים של המבנה. במהלך הניווט חזור עברנו מעל תל־נוף, שהיה בסיס האם של הטייסת עד שנת
1981.
עם המשפחה באירוע לציון סגירת טייסת 124 אנפה (15 ביולי 1998)
לאחר הנחיתה, התכנסו הצוותים עם בני המשפחות בסככת המסוקים הסמוכה לטייסת לטקס הפרידה. לאחר שנישאו הנאומים, נקראו אנשי הטייסת אחד אחרי השני לקבל מידי מפקד הטייסת ספר טיסות אישי ומדליה שעליה סמל הטייסת.
הגעתילטייסת124בהיותיסג"מצעירבוגרקא"מבנובמבר1976וֵשַרִּתיבהברציפות בסדיר ובהצ"ח עד יולי 1998, בסך הכול כמעט 22 שנה. כמדומני שבודדים הם הטייסים שמראשית הקריירה שלהם בתור טייסים מבצעיים ועד לסופה, שירתו רק בטייסת אחת. עבורי סיסמת הטייסת "כל משימה, בכל מקום, בכל שעה", שהייתה כתובה באותיות מאירות עיניים על אחת הסככות בליין בפלמחים, הייתה לא רק קו מנחה, אלא מעין קוד
אתי, שלאורו פעלתי בכל שנות שירותי בטייסת. קשה הייתה לי הפרדה הזו. זיכרונות החוויות מהגפים, מההזנקות, מהגיחות מעבר
