Page 41 - Preview
P. 41
41
בית הספר “בית־הילד“ (מקור: רונית קרצנר6)
כיתה ד’ הייתה בקומה הראשונה (מתחת לשלט באגף השמאלי)
ילדות בשכונת טלביה
שכונת טלביה, שבה גרנו, הייתה שילוב של ישן וחדש.7 היו בה בתי אבן מסוגננים מתקופת המנדט הבריטי, ובנייה חדשה של בתי דירות. המגרשים היו מוקפים בגדרות של אבן ירושלמית מסותתת. פה ושם התנשאו בה עצי אורן תמירים. באחד הבתים היה אפילו עץ
תות, שענפיו היו נישאים מעל למדרכה, וכך יכולנו לאכול מפירותיו השחורים. כיכר אורד וינגייט, שאנו קראנו לה כיכר סלמה, שכנה בפינה הצפון־מערבית של השכונה. ממנה יצא רחוב מרכוס, שירד מהכיכר והסתיים במפגש עם רחוב פינסקר ליד הווילה הענקיתשלהנדבן ֶשרוֵֹבר.בתחילתושלרחובמרכוס,בביתמס'2,הייתהממוקמתאחת מחנויות המכולת של השכונה. לשם הייתי נשלח לרכוש מצרכים שונים. היה מצרך אחד שהיה חשוב בעיניי יותר מאחרים מאחר ונדרש לי לסיפוק יצר האספנות והסקרנות שבי. במה מדובר? באותה תקופה ערכה חברת גולד בנד־תלמה מבצע לעידוד הצריכה של המרגרינות שלה. בקצה עטיפת חבילת המרגרינה שנשאה את שם המותג 'גולד בנד', הודפס במהלך תקופת המבצע משולש אדום קטן. תמורת משולשים אלו יכולתי לקבל במכולת תמונות של פרחי בר שונים, אותן הייתי מדביק באלבום ייעודי. רק שהייתה לי בעיה קטנה: 'גולד בנד' הייתה מרגרינה עם חלב ואילו במשפחתנו קנו את המרגרינה 'בלו בנד', שהייתה ללא חלב. אך לא היה כוח שיעמוד בפני יצר האספנות שלי, ושכנעתי את אימא שכדאי ש"נערוק" ל'גולד בנד'. כך התאפשר לי לאסוף את המשולשים האדומים, שהומרו בדפי פרחים, שהודבקו באלבום, שאליו נוספו גם אי אלו דוגמאות של פרחים מיובשים. כך התעשרתי בידע רב על פרחי הבר השונים של ארצנו, וידעתי להבחין בין
פרחים שמורים, ופרחים מוגנים וסתם פרחי בר, כאלו שאפשר לקטוף בלי הגבלה.
6 רונית (קראון) קרצנר (2020-1956) הייתה בת כיתתי בבית הספר “בית־הילד“ , והתגוררה מעבר לרחוב בחובבי ציון 16. היא הייתה מפיקה ובמאית קולנוע ופעילה בארגון למען זכויות ילדים מאומצים.
7 שכונת טלביה הוקמה בשנות ה־20 של המאה ה־20 ואוכלסה בעיקר בתושבים ערבים־נוצרים אמידים. השכונה נחשבה כבר בתקופת המנדט לשכונה הערבית היוקרתית בירושלים ובתיה בולטים בסגנון בנייה מיוחד. שכנו בה מספר גדול של קונסוליות זרות. לאחר קום המדינה, החלו להבנות במגרשים הריקים
בשכונה בתי מגורים מרובי דירות.
