Page 54 - Preview
P. 54
המקום בו הייתה התחנה של קו מס' 5. היום, למעלה משבע־עשרה שנים לאחר שהפסקתי לטוס, אני נזכר בהנאה באותה נבואה שניתנה במקום: "אתה תהיה טייס".
סדר פסח תשכ"ז — 1967
באפריל 1967 התקיים אירוע משפחתי שהיה עבורי אירוע מכונן, וזאת שנים רבות לפני שהבנתי מה המשמעות של הביטוי. היה זה הסדר המשפחתי הראשון לכל צאצאי יוסף אליהו שלוש, שנערך במלון שרתון בתל־אביב. מי שיזם את הסדר וגם מימן אותו היה הלל שלוש, או כפי שכולנו קראנו לו “הדוד הלל“, בנם החמישי של יוסף אליהו ושמחה פרחה
שלוש, ואחיו הצעיר של סבי צדוק. עד אותו שלב, הייתה המשפחה המורחבת של צאצאי יוסף אליהו שלוש משהו ערטילאי
מבחינתי. הכרתי אותה מתוך התבוננות בצילום ממוסגר שהיה תלוי על קיר חדר השינה של סבתא שושנה. בצילום הופיע תרשים של עץ משפחה, שלגזעו וענפיו חוברו תמונות אישיות של בני המשפחה, בדורות השונים. תמונתי הייתה ממוקמת בחלק העליון של העץ, בסמוך לתמונות של ֵא ַחיי והוריי. את מרבית האנשים האחרים לא הכרתי, אך ידעתי שהם חלק ממשפחתי הרחבה. והינה, כאילו מעשה קסום התרחש, ובני המשפחה הרחבה "יצאו מהצילום", הסבו יחד סביב שולחן ארוך בליל הסדר, קראו איש־איש בתורו בהגדה ושרו
את שירי חג הפסח. כמו כל אחד מהמשתתפים קיבלתי גם אני הגדה מודפסת בתבנית מאורכת שעוצבה על־
ידי גד אולמן. על כריכת ההגדה הודבקה מדבקה שהסבירה את חשיבות האירוע בהיבט ההיסטוריה המשפחתית: "סדר פסח תשכ"ז לבית יוסף אליהו שלוש, במלאת 130 שנה להתערותה של משפחת שלוש בארץ ישראל". עד אותו יום חגגנו בכל ליל־סדר רק את יציאת מצרים. מעכשיו, נוסף היבט חדש לערב זה, והוא חגיגה משפחתית המציינת את עליית אבותינו לארץ־ישראל. הייתי אז בן אחת־עשרה ועד אותו יום לא ידעתי דבר על ההיסטוריה המשפחתית שלנו. המספר "130 שנה" עשה עליי רושם עצום. בערב ההוא, נבטה בתודעתי חשיבות המורשת המשפחתית, וקבלת ההגדה לידיי הייתה עבורי כמו אקט של קבלת אחריות — לא רק לספר ביציאת מצרים, אלא גם להכיר ולהעביר את סיפור
"יציאתנו אנו" מצפון־אפריקה לארץ־ישראל. בנוסף להגדה האישית, קיבל כל בית אב מזכרת מהאירוע — גביע קידוש עליו נחרטו
המילים "סדר פסח תשכ"ז — לבית יוסף אליהו שלוש". גביע זה מצא לו מקום של כבוד בבית הוריי. עם השנים נוספו לידו גביעים נוספים דומים לו, כל אחד מהם נושא הקדשה משלו. אבל ייחודו של גביע זה הוא בכך שהיה הראשון מסוגו.
זמןמהלפניהפסחהגיעולארץדוַדירותיואוסקרואןליר,והביאוליבמתנהמצלמה. הייתה זו מצלמת קודק אינסטמטיק 100 — המצלמה הראשונה שלי. החלפת הסרט נעשתה בקלותרבהעל־ידיפתיחתגבהמצלמהוהכנסת ָקאֵסָטהשבההיהנתוןסרטהצילום.היו שני סוגים של סרטי צילום: אחד בן 12 תמונות והאחר בן 20 תמונות. לצורך צילומי פנים, היה למצלמה תא נשלף שלתוכו הוכנסה נורת פלאש חד־פעמית. כל צילום, חייב החלפת
נורה, ולצורך כך היה צריך להצטייד מראש במלאי מספיק של נורות.
54
