Page 55 - Preview
P. 55
55
ההתנסות הראשונה שלי בתור צלם חובב הייתה בליל הסדר הזה. התמונה הראשונה שצילמתי בימי חיי הייתה של שולחן הסדר הערוך למשעי. בהמשך הערב צילמתי תמונות נוספות, גם של משפחתי הקרובה וגם של משפחתי הרחבה. מבין שמונה התמונות שצילמתי באותו ערב, המשמעותית ביותר עבורי הינה זו של ה“דוֹד“ הלל שלוש ודודתי רותי ואן ליר. ראוי שאסביר לקורא מדוע בחרתי דווקא בתמונה זו. דוֹד הלל, היה עבורי האדם שמילא את דמות הסב שלא זכיתי להכיר. ליוזמתו שהביאה לקיום הסדר המשפחתי המורחב היה המשך, ובזכות הקרן שהקים היא נמשכה גם לאחר פטירתו. במשך כשני עשורים לאחר מכן המשכנו להיפגש אחת לשנתיים לסדר משותף של צאצאי יוסף אליהו
שלוש.
גביע הקידוש שחולק במתנה בסדר פסח של בית יוסף אליהו שלוש, תשכ"ז — 1967
בזכות יוזמתו זו התאפשר לי להתחבר למורשת המשפחתית שלנו ולהכיר את המשפחה הרחבה שלי. דודתי רותי, היא זו שהעניקה לי את המצלמה הראשונה בחיי. מתנה זו, פתחה בפניי את הדלת בפני העולם הקסום של הצילום. הבחירה בתמונה של שניהם היא סוג של
אמירת תודה פעם נוספת, על כל מה שהעניקו לי בחייהם.
רות ואן ליר והלל שלוש
התמונה הראשונה שצילמתי
