Page 79 - Preview
P. 79
79
השבי שלהם בדמשק. בתמורה העבירה ישראל לסוריה, במעבר הגבול בקונייטרה, את שני טייסי המיג 17, וכן חמישה חיילים ושישה אזרחים סורים. במקביל, התבצעה בקנטרה שבסיני עסקת החלפת שבויים שבה הוחזרו שני טייסי חיל־האוויר, ובתמורה העבירה
ישראל למצרים טייס וחמישה חיילים שנפלו בשבי וכן 52 אזרחים.
▪ ▪▪
ביום שישי ה־5 בדצמבר, באו לקיצם 98 ימים של שבי, והחטופים שבו לישראל. בשעה 13:30 התקשר אבא לנשות החטופים להודיע להן על השחרור הצפוי. בשעות אחר הצוהריים הוא חזר מהמשרד הביתה ויחד נסענו לנמל התעופה לוד, לקבל את פני המשוחררים. עלינו לקומה העליונה של הטרמינל משם נשקפו המטוסים שהיו ברחבה. בסמוך לשעה שש בערב נחתה טיסת TWA מאתונה, שהביאה את המשוחררים חזרה לארץ. כשהגיע המטוס לרחבת החנייה שלפני הטרמינל, ירד אבא להצטרף לפמליה הממשלתית שהתייצבה ליד כבש המטוס לקבל את פני המשוחררים, ואילו אני נשארתי בקומה העליונה של הטרמינל והשקפתי מרחוק על הנעשה. את פני השבים קיבלו ראש הממשלה גולדה מאיר, שר החוץ אבא אבן, שר התחבורה משה כרמל, שר האוצר, המסחר והתעשייה זאב שרף, נשות החטופים נעמי סמואלוב וטילדה מועלם וילדיהם. קהל גדול של צלמי טלוויזיה, צלמי עיתונות וכתבים הקיף אותם. לאחר לחיצות הידיים עם מקבלי הפנים הרשמים והחיבוקים עם יקיריהם, עברה כל החבורה לטרמינל, למקום שהוכן מראש לקבלת הפנים ולמסיבת עיתונאים. ראיתי את הפמליה מתקרבת, והצלחתי לצלם שקופית אחת בלבד — של פרופ' סמואלוב, ידו מונפת כלפי מעלה, צועד עם רעייתו נעמי ובני משפחתו, לעבר קהל מקבלי
הפנים שהמתין להם בטרמינל.
שקופית שצילמתי — פרופ' סמואלוב ובני משפחתו, בשובו מהשבי בדמשק
עבור אבא היה זה סיומה של תקופה עמוסת פעילות מדינית להביא לשחרור החטופים. עבורי, נער בן 13 שזה לא מכבר חגג בר־מצווה, הייתה זו הזדמנות חד־פעמית להיות כה
