Page 84 - Preview

העבודה הראשונה
בחצי השני של שנת 1970 חלה תפנית משמעותית בחיי משפחתנו. אבא החליט לעזוב את משרד החוץ לטובת משרה בשוק הפרטי. יהודי אמריקני משיקאגו בשם סם זקס, החליט לפתוח בארץ סניף של הבנק שבבעלותו ה־Exchange National Bank of Chicago —
ואבא נבחר לתפקיד סגן נשיא ומנכ"ל הבנק בארץ. סניף הבנק נפתח בבניין מגדל שלום בתל־אביב, בפינת הרחובות אחד־העם והרצל,
ב־3 בספטמבר 1970. לכל המוזמנים לאירוע החגיגי חולקו למזכרת קופסאות פלסטיק שקופות ובהן מטבע זיכרון של חצי דולר, עליו הוטבע דיוקנו של ג'ון פ. קנדי, נשיא ארצות הברית שנרצח שבע שנים קודם לכן. סמל הבנק, המזכיר בצורתו פרפר, הפך לחלק מחיינו.
.
מטבע המזכרת לציון פתיחתו של סניף בנק אקסצ’יינג’ נשיונל בנק אוף שיקאגו בתל־אביב
את הפיז'ו 404 המשפחתית החליף אוטו אמריקני גדול וממוזג מסוג דודג' עם נהג צמוד. אבא היה נוסע לתל־אביב מדי יום, וחוזר בערב. הבנק הנהיג חידושים בשירות הלקוחות, שלא היו מוכרים קודם לכן בארץ: הדפסת שמו של בעל החשבון על כל השיקים, ומשלוח ללקוח של דו"ח תנועות חודשי בצירוף כל השיקים שנפדו. אולם השינוי המשמעותי ביותר היה בחוויית השירות ללקוח בסניף: הבנק הנהיג את ה"טלר" (Teller) — שיטת עבודה בה פקיד אחד מטפל בכל הפעולות הבנקאיות שנדרשות על־ידי הלקוח (לימים הועתקה
שיטה זו על־ידי הבנקים האחרים ונקראה "בנכול", "כספר" וכדומה). באותה תקופה למדתי בכיתה ט' בגימנסיה העברית ברחביה. כמה חודשים לאחר תחילת הלימודים פרצה שביתת מורים כללית. לאחר כשבועיים, חזרו תלמידי כיתות י"ב ללימודים, כדי שלא תפגענה הכנותיהם לבחינות הבגרות. כך באה לסיומה המוקדם חופשת הלימודים הכפויה
של השמיניסטים, בכלל זה גם של יואבי אחי. נשארתי משועמם בבית, אבל לא לאורך זמן. אבא הציע לי שאתלווה אליו לבנק ואעבוד שם.
התלהבתי מהרעיון. הצטרפתי אליו מדי יום לנסיעות לבנק בתל־אביב למה שהפכה לעבודה הראשונה בחיי.
לבנק היו שתי קומות — האחת במפלס הכביש, והשנייה בקומה אחת מתחת. מיקמו אותי בחדר בקומה התחתונה, שם הייתה המכונה ששימשה להדפסת השמות על השיקים. הוטלו עליי משימות שונות — להפעיל את מכונות הדפוס, להכין את המכתבים ללקוחות עם התדפיסים
84