Page 91 - Preview

91
בכיתה י"א, "השביעית", התחלקנו למגמות, ואני בחרתי להמשיך במגמה הריאלית. הייתה לנו כיתה חזקה מאוד ומחנכת כריזמטית — נעמי סאמט, רעייתו של עורך עיתון 'הארץ'. נעמי דאגה לנו למרצים אורחים מהשורה הראשונה שבאו להרצות לנו בשיעורי חברה בימי
שישי. ביניהם היה אפי ארזי, נשיא חברת סאיטקס. בשנה זו יצאה כל השכבה למחנה עבודה בקיבוצי עמק הירדן למשך כשבוע ימים.
הכיתה שלי, י"א ריאלית, שודכה לקיבוץ בית זרע, ויתר הכיתות פוזרו בקיבוצים אחרים בסביבה: אפיקים ואשדות יעקב. עבדנו בענפי המשק השונים כשאנו מתחלפים מדי פעם בתורנויות. לי יצא לעבוד במטעים, אבל יותר משהתחבבו עליי העצים הצומחים מצאתי עניין בעיסוקים שונים בנגריית הקיבוץ. בית זרע שוכן על הגדה המזרחית של נהר הירדן, וניצלנו את שהותנו במקום לעריכת טיולים קצרים כדי לחזות בזרימת המים שבנהר. באחד הימים החלטנו לעשות מעשה: התארגנתי עם עוד כמה מחבריי לכיתה, "סחבנו" כמה זוגות אופניים שמצאנו במשק ונסענו לבקר את חברינו לשכבה שהיו במחנה עבודה בקיבוץ השכן. לאחר שובנו למשק, הנחנו את האופניים במקומם וחזרנו לעיסוקינו כאילו לא אירע דבר. אינני זוכר אם מעשה זה התגלה והאם נענשנו בגללו. אני זוכר את המעשה כי לי זו הייתה התנסות ראשונה (ואחרונה) בחוויה מסוג שונה: כזו שיש לה טעם של "מים גנובים
ימתקו" (משלי ט', י"ז).
למרחב 53
כשהושלמה בניית ביתנו, נטשנו בשמחה את הדירה הזמנית ברחוב סיני 49 ועברנו לגור בבית הגדול והחדש ברחוב למרחב 53. הייתה זו וילה בת שתי קומות, שבישרה על מהפכה משמעותית בתנאי החיים שלנו. בקומת הכניסה היה סלון גדול, מטבח וחדר אוכל. כמה מדרגות הובילו למפלס המגורים בו נמצאו חדר טלוויזיה, חדר ההורים, שהיו לו שירותים צמודים,וחדרושלאחיהצעיר ָשיָשי.משניחדריםאלוהייתהיציאהלחצרהאחורית,שלא עשינובהשימושרב.שערברזלקטןבגדרשהקיפהאתהביתאיפֵשריציאהלחורשה שמאחורי הבית. ממול לחדר הטלוויזיה היו שירותי הקומה התחתונה וכן גרם מדרגות שהוביל לקומה העליונה. בקומה זו היו שני חדרי שינה: אחד ליואב ואחד לי, וחדר שירותים לשנינו. בשל טעות תכנונית בעת בניית הבית, לא ניתן היה לרצף את חדרינו, וכך זכינו לשטיח מקיר—לקיר, שהיה “חידוש“ עבורנו. לתקרת החדרים חוברו ארבע־חמש קורות
חומות, כדי לשוות להם מראה של עליית גג. במהלך תקופת הבנייה של הבית נועץ אבא עם דודו — הלל שלוש, שהיה אדריכל
במקצועו. הדוד הלל ערך כמה שינויי עיצוב בתוכנית האדריכלית שנתנו לבית מראה יותר "ים תיכוני". הוא שינה את הקימור של הקשתות שבחזית הבית, והחליף את החלון המלבני של פינת העבודה של אבא, בחלון עם קשת דומה.
באותה תקופה היה אבא מנהלו הכללי של האקסצ'יינג נשיונל בנק אוף שיקגו, שמשרדיו היו במגדל שלום שברחוב אחד העם בתל־אביב, מקום שלפנים עמד עליו בניין הגימנסיה הרצלייה. בית הספר הזה נבנה על־ידי סבו של אבא, יוסף אליהו שלוש, בראשיתה של אחוזת־בית, שלימים הפכה לתל־אביב. יום אחד חזר אבא, שלמד באותה גימנסיה