Page 51 - Demo
P. 51
אחר כך עִלינו לבית של ההורים שלי וישבנו איתם קצת. ִעִי ָל ִאי ביקש ממני לרדת למטה, לבית שלנו, לישון.
הקשבתי לו וקמנו. דביר יצא לשיעִור תורה עִם אחי אביחי. זה היה די נדיר,
כי בשבת בבוקר הוא צריך לקום מוקדם לתפילה. הילדים החליפו בגדים ועִלינו לישון יחד במיטה שלנו.
אני, ִעִי ָל ִאי ואליה. יום למחרת אליה מתעִורר מוקדם, בסביבות שש וחצי,
ומעִיר את ִעִי ָל ִאי. דביר קם להיות איתם. הם מצחצחים שיניים. אליה אוכל עִוגה ו ִעִי ָל ִאי אוכל
שוקולד. שניהם שותים שוקו. ״אבא, שמעִת שבירכתי ׳שה ּכל׳ עִל השוקולד?״ שואל
ִעִי ָל ִאי. ״כל הכבוד, חיים שלי.״ דביר עִונה לו. אני מתעִוררת לקראת תשעִ בבוקר. ״עִדיין לא יצאת לבית כנסת?״ אני מופתעִת לראות את
דביר בבית. ״תכף אני יוצא.״ הוא עִונה ומסביר לי שרצה להתפלל
בבית קודם. זאת הייתה שבת מוזרה, אחרת. דביר יוצא לבית כנסת. אני לא שומעִת שהוא יוצא.
פתאום, משום מקום, אני שוב מתעִוררת. אני זוכרת את ִעִי ָל ִאי מחבק את אליה ומחייך, כששני
בקבוקי השוקו הקטנים שלהם עִל השידה בחדר השינה שלנו.
אני מבקשת מהם לצאת עִם השוקו מהחדר. היה שקט מופתי.
50
