Page 137 - Demo
P. 137
תשובה: הוא יכול להופיע בכל מיני הופעות עדינות, בהירות וגם זריזות, ואז הוא מהיר יותר - "היום אם בקולו תשמעו".
החופש טמון בבחירה אם לעשות את רצונו או לא. הרצון שלו נתון לי, ולכן הרמב"ם קורא לזה "המתעורר", מפני שעליי לעורר את הרצון להוציא אותו אל הפועל. הרצון לבדו אינו עושה דבר.
אם נאמר למישהו 'תרצה!' - כאילו לא אמרנו דבר, כי לא הגדרנו לו מה לרצות. בלי השכל הרצון נשאר פסיבי. בני האדם זקוקים לשכל כדי לדעת מה רצונם, והרצון תלוי בשכל. מה שלמדתי ושוכנעתי שהוא טוב - אעשה, ומה
שאיני יודע היטב - גם איני עושה היטב.
הרצון הוא הכוח הרביעי בנפש, אחרי השכל, הרגש והדמיון - שלושה כוחות של לימוד - והוא מריץ את הנפש בדם, על פי מה שלמדתי בשלושת הכוחות הללו.
אדם לא יכניס אצבע לאש ולא יקפוץ מקומה חמישית,4 אלא אם הבניין בוער והוא רואה שיש עץ שיוכל להיאחז בו בדרך למטה, אז אולי יקפוץ מפני שהוא שוקל מה האש עלולה לעשות... הרצון מתעורר למה שהידיעה קובעת
שצריך לעשות. לכן לילד אין עבירות - כי אין לו שכל.
אצלנו החוכמה באה לידי ביטוי רק כשהיא מעוררת את הרצון. אנו צריכים ללמוד ברצינות.5 לימוד לשם ידע בלבד אינו לימוד באמת. הגמרא אומרת 'גדול תלמוד שמביא לידי מעשה'. כשאני לומד, חשוב שזה יהיה להלכה.
במילים אחרות, החיים הם הדעת. אדם שנמצא במצב של מוות מוחי ומחובר למכשירי החייאה - אלו אינם חיים, לכן ניתוק שלו מהמכשירים אינו רצח. כלומר אם איני מפעיל את החיים מצידי - אין אלה חיים. כשאדם אוכל הוא עשוי להרגיש מתיקות בפיו - זו הידיעה שהדבר מתוק. לא הפה הוא שמרגיש
4 לצערנו,ראינולאחרונהאתהבחירותהבלתיאפשריותשלאנשיםבממ"דיםמעושנים,שבחרולקפוץמהחלון אל זרועותיהם המאיימות והחמושות של מפלצות החמאס באירועי טבח שמחת תורה תשפ"ד. אותם האנשים ברחו מסכנה אחת למשנתה מתוך מודעות.
5 המשפטהזהשלהרבצריךלהיכתבבכלמקוםשישבוחינוך-אנולומדיםברצינות!מטרתלימודנוהיאלחזק ולדייק את הרצון שלנו. שלא נטעה לחשוב שיש טעם בלימודים כלליים שמעשירים את מאגר הידע שלנו, אלא הלימוד נועד לשנות את האופי שלנו.
מחשבת האמונה המתרוממת שאינה בורחת 135
