Page 162 - Demo
P. 162
נספח א
חופש רוחני
הרב אמר בשיעור שהמשותף להרגלים של האדם הוא שהם ב'גוף'. הגדרה זו מאפשרת להרחיב ולאפיין עולמות שלמים. ההקשה הראשונה שלנו תהיה בשאלה איפה אין הרגל? והתשובה תהיה במקום שאין גוף - בצדדים הרוחניים של האדם. לכן המשפט השלם שאנו רוצים להרחיב ולברר הוא
"תכונת ההרגל היא בגוף, ותכונת החירות היא בנשמה".
הייתי רוצה להתחיל את הדיון בנושא שאני מסביר בשיעורים שונים. אם ננסה להבין עד מתי האדם גדל ונבחן את ההתפתחות הגופנית שלו, נראה שהוא גדל עד גיל עשרים בקירוב. לאחר מכן הוא נשאר סטטי עד גיל ארבעים, ומכאן והלאה הוא מתחיל 'לקטון'. אם אכן זו דרכו של האדם להתפתח, אזי זוהי דרך בזבזנית למדי, שכן הוא מגיע לשיא הגודל די מהר ואחר כך 'מבזבז'
זמן ממושך באותו מצב - תקוע, מורגל למה שיש!
אולם במציאות אנו רואים שאנשים ממשיכים להתפתח גם לאחר שנות העשרים שלהם, מכיוון שהם לומדים ומרחיבים את ידיעותיהם, מגבירים אהבה לדברים שונים ומפיצים טוב במעשים מלאי נתינה. בהיבט הרוחני של המציאות יש דברים רבים שבני האדם עושים מצוין אחרי גיל עשרים, ולכן
ברור שהם גדלים וצומחים בעולם הרוח.
הדגמה זו, הבוחנת אם האדם מתפתח, עד מתי ואיך, מתחברת ישירות לדבריו של הרב. אבל אנחנו יכולים להביט גם בסיבות העמוקות להתפתחות האדם בעולם הרוח לעומת עולם החומר.
המציאות החומרית מבוססת על גבול ומידה. לכל דבר בעולם החומרי יש מידה, יש מסה, הרכב חומרי כלשהו, מהירות תנועה (בין אם היא 'אפס', כלומר עמידה במקום, ובין אם היא מהירות מוגדרת אחרת). הגבולות הם חסמים בפני הרצון להתפשט ולגדול, ולכן ברור שלכל דבר חומרי תהיה
160 שיעור מס' 9 עה ֹת ַח ֹדּשִׁת
