Page 17 - Demo
P. 17
משמעות התירוץ של הגמרא היא שמי שהתגלה אליך בכפייה הוא שהוציא אותך מארץ מצרים. לפיכך המצווה היא להאמין שהוא לא רק ברא את העולם אלא שהוא גם משגיח עליו. הרמב"ם אומר שהאמונה היא נתונה,
ומאחר שאתה חי ומאמין, חובתך היא ללמוד ולדעת אותה.
[כאן הרב קרא מחדש את הרמב"ם סעיף א]
(א) יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל נמצא וכל הנמצאים משמיים וארץ ומה שביניהם לא נמצאו אלא מאמיתת הימצאו:
כל ברייה היא אלוקית, ולכן אנחנו צריכים להתייחס אליה כך. זהו "אוהב את המקום2 ואוהב את הבריות" (אבות ו' א'). אנחנו צריכים לכבד כל ברייה. היא מגלה את ה' בצורה שונה ממני, כל אחד מגלה את ה' באופן אחר. לכן היסוד הגדול של אמונת ישראל הוא שכולנו בני אב אחד, ואומנם יש הבדלים
מהותיים3 בין הבריות, אבל כולם מגלים את ה'.
המציאות האמיתית היא שאנחנו לא מגדירים את מקומו כי הוא מלא את הכול, אבל יש מקום שהוא החליט להתגלות בו - בית הכנסת. המצוות שהוא מצווה הן לא עבודה זרה - לדוגמה, הוא ציווה לא לעשות פסל זהב, אבל כרובים מזהב היו בבית המקדש. כשאדם מרים את ידיו בתפילה זה בסדר, השאלה היא מה הוא חושב בראשו, האם הוא חושב שהבורא בשמיים? או שהגוף הרים את ידיו מהתרגשות. כשאנו אומרים בהלל "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני האדם", איננו מפחדים מהגשמה, העיקר שהמחשבה שלנו
2 נשים לב שהפסקה הבאה תבאר מהו 'מקום' כערך של חיבור עם הבורא. 3 הסתירההמהותיתבין'מחיהאתכולם'לביןההבדליםוהמחלוקותהאין־סופייםביןברואיומביאהאותנולכמה
מבטים שונים מתוך האמונה. ראה נספח ד – 'נפוצים'! חיים שלי! המצאה - המציאות ולצאת 15
סיכום שלישי [של העורך]:
מה עושים כשמתעוררת בנו תחושת ודאות גדולה? יש מצווה לדעת ולהעמיק אותה בשכל וברגש ובכל אמצעי לומד אחר!
