Page 219 - Demo

המילה 'תורה' היא הוראה מן השמיים, מה שאני אומר בלשון הרציונלית. התורה היא של בני האדם, והתורה כתבה את נבואתה בדיבור רציונלי. האדם לומד ומאמין שה' מלמד תורה, אבל כשלומדים בחברותא הוא מבין לפתע
שהוא יודע משהו חדש שלא ידע קודם. זו תורה.
השכל שלי הוא רק כלי, ונדרשת הפתיחות שלי אל התורה. אם לומדים במקום שאין בו יראת שמיים, כמו לימודי תלמוד באוניברסיטה של גויים, אז הלימוד הוא רק שכלי. התורה כתובה בחוכמת הקודש, והיא נכתבה בעברית כדי ליצור את הקשר הראשוני. אם אתה ניגש ללימוד בענווה ומבקש מהקב"ה דעת ושכל, אז לאט לאט מתפתח השכל של החלום. לפתח את השכל של החלום בהקיץ - זה העניין.2 ואז האדם יוצא מאמונת הסבתא (בפשטות שלה) ומתחיל להתעלות בעולם העליון. הוא יוצא מהפרימיטיביות. אמונה בלבד בלי לימוד מאפיינת את האסלאם, ואנו רואים אילו מפלצות זה יוצר. הם בהחלט מאמינים באל אבל עושים מעשים נוראיים, לכן 'פרימיטיבי' הוא
התיאור המתאים להם.
אנשים שאינם משתמשים בשכל כמו שצריך - כל אנשי המדע שמעוותים מלכתחילה את ההיגיון הבסיסי - מתיימרים ב'גאונותם' לקבוע את המציאות. הם מתקדמים בגישוש כל הזמן, זורקים משהו ומקווים שיצליח בניסויים... אנחנו עובדים מתוך המציאות, ואילו אנשי המדע מתפרדים מן המציאות (יש גרסאות בספרים שכתוב מתפרצים במקום מתפרדים, אבל
הרב צוקרמן תיקן וגרס מתפרדים).
השכל מביא שתי הוויות: הדבר עצמו ואיש השכל שמנסה להבין את הדבר מבחוץ. אנשי המדע בזים לאמונה הפרימיטיבית. יש מן האמת בכך שפרימיטיביות איננה מעלה גדולה, אבל יש להם טעות גדולה מאוד - הם
מתרחקים מהמדרגה הבסיסית של החיים.
יסוד היסודות של ספר הכוזרי הוא שהאלוקי בא אלינו ולא אנחנו באים אליו. הפנייה שלנו אליו היא עבודה זרה. כשאני מדבר אל מישהו אני נפתח אליו, וכך אני מגביר את הזרם שנמצא בי ושמאפשר לי להיות. אבל המתחכמים
משחק ילדים 217
2 ראה נספח ב - החלומות הגדולים.