Page 252 - Demo
P. 252
יש כאלו שאינם רוצים לקבל את החיים הבאים אליהם כאמונה אלא הם רוצים להחליט בעצמם מה קורה.
הרב מתאר שהם מלאים בגאווה. הם מסתכלים על ההמון כטיפשים ובורים. רבים חושבים שאמונה של סבתא היא שטות.
הם תקועים, מכיוון שאינם מסוגלים לחיות את הקוטן של אמונה פשוטה, אך להגיע להבנת חוכמת הקודש מתוך שכלם לא יצליחו. זה לא פועל. לכן הם אינם מגיעים לשלווה.
אז מהי הדרך הנכונה?
אורות האמונה / מהות האמונה / עמוד 76 / ב ב
שאיות השכל, כשהיא באה אחר העומק וההשתרשות במעמקי האמונה בתחילה, יש לה צביון נעלה, חי ומבריא, בונה ומאיר.
קודם כול צריך לבוא מתוך האמונה.
וכשהיא מדלגת על ההכרות שהם קדומות לה, אז היא בעצמה נעשית חולנית, ואינה יכולה למלאות את תוקידה.
דרכנו היא שהאמת ידועה לנו באמצעות הנבואה שמבררת את האמונה,1 ואז אנו מנסים להבין את האמונה. האמונה היא החיים, והיא קיימת בזה שאני חי אותם. אומנם אין זה מכובד לאדם להיות רק מאמין, שהרי הוא צריך להוציא את כוחו אל הפועל, אבל קודם כול הוא חי. זו הוודאות, זו מציאות ועובדה,
ואין כאן ספק!
אולם כשאין נבואה שמודיעה מהי האמונה, אז עושים דברים נוראים בשם האלוקים. רוב המלחמות בעולם הם בשם האמונה. בגמרא במסכת שבת מסופר על אחד האמוראים שביקש לא לגור בשכונה של פרוש טיפש, משום
שהקפיד על הכול אך לא למד כלום, וזה דבר חמור. חייבים ללמוד. אם אין שכל, האמונה אינה מבריאה, אינה מבריקה.
1 ראה נספח א - "והחכמה מאין תמצא". 250 שיעור מס' 14 התאמה
