Page 85 - Demo
P. 85
הצד הפנימי. הפנימיות היא היסוד, ולכן אי אפשר להישאר רק בתורה שהיא אמונה ושוטה.
האדם חייב להתפתח ולהתגדל כדי שיהיה חופשי ויבין מה הוא מקבל ומה ה' עושה כעת - מי בעל הבירה. יש סדר להתפתחות בתורה: מסל"ת, כוזרי, מהר"ל, הרב וזוהר, אבל לשם כך צריך קודם כול ש"ס ופוסקים. כאשר יזכה
לנבואה, יוכל להמשיך את אור ה'. המקבל מבין מה ה' עושה כעת.
כאן האדם אינו רק ממושמע. הוא מגלה את אישיותו בצורה נכונה בשותפות עם החופש של ה'. ה' הוא בעל חופש מוחלט, והאדם מסגל לעצמו עוד מושגי חופש באמצעות החיבור עם דבר ה'.
ה' רצה חיים בעולם של בריות מוגבלות וגם כאלו שהן אין־סופיות, כלומר רצה אבולוציה - בריות המתפתחות כל הזמן. הוא נתן לאדם את היכולת הזו להוסיף בעולם.
החירות העליונה של הבורא עוברת אל המציאות דרך האדם החופשי. בפרשת וירא ה' אומר: "המכסה אני מאברהם אשר אני עשה". כלומר אברהם יודע לשנות את הרצון האלוקי. אברהם נלחם ממש על הצדקתה של סדום - "השופט כל הארץ לא יעשה משפט?" - מי שמע שמדברים כך בבית המשפט? אלא שמי שהגיע אל הנבואה - ה' משתף אותו. אנו רואים שאברהם מתחיל
את השותפות עם ה'.
במקרה של נוח, הבנייה נמשכה מאה ועשרים שנה, אבל לא ראינו שהוא מתפלל על בני דורו.
לעומת זאת אברהם יוצא נגד העבודה הזרה. "את האלהים התהלך נח" באופן פסיבי, ואילו אברהם "התהלך לוני" - זו כבר שותפות שתלך ותגלה את ה'. זוהי שותפות! בפרשת וירא עוברים בין הצדיקים של העולם המידרדר
עד לאברהם אבינו, שיש לו אמונה ויכולת לתקן באמצעות שותפות. המדרשים מספרים על חיפושיו אחר בעל הבירה עד שהתגלה אליו.
חיות האדם מתוך חיית האדם ה אמונה מעיפה ומשחררת 83
