Page 48 - במחנה ינואר 2019
P. 48
מדור תרבות
כל הדרכים מובילות ל"רומא"
מעיין רפאל
"רומא", הסרט החדש מבית נטפליקס, נראה מעט חריג בנוף המיינסטרים אליו התרגלנו, שמספק לנו בדרך כלל שירות הסטרימינג. נכון, תוצרים אחרונים רבים של נטפליקס נוצרו
בשפה הספרדית שהיא גם שפת הסרט, וכן הורחבה היריעה בנטפליקס לעיסוק בנושאים שונים ומגוונים. ועדיין, "רומא", החדש של
הבמאי אלפונסו קוארון ("כוח המשיכה"), מצליח להתבלט מעל כולם, לאו דווקא מהיותו
נטע זר. "רומא", הוא יצירה (יש היגידו אף יצירת מופת)
העומדת בפני עצמה. אולי משום כך, היא
הועברה מהמסך הקטן רבוי הסחות הדעת אל
חיק המסך הגדול. אבל לא רק. קוארון בסרטו זה נזרק היישר אל ילדותו במקסיקו של שנות ה-70,
אך בניגוד למתבקש, בוחר לא לספר את סיפורו שלו, אלא את סיפורה של קלאו - עוזרת בית במשפחה בורגנית. תפקידה של
קלאו הינו חיוני בניהול תקין של משק הבית ובגידול ילדי המשפחה. הסרט מציג גם את ההתמודדות של סופיה, אם המשפחה, עם עזיבתו של בעלה את המשפחה ומתעד באופן נוגע ללב את ארבעת ילדי המשפחה, תוך הניסיון לשמור על תומם. מן הסרט עולה ביקורת על מקומה של קלאו בחיי משפחה שאינה שלה, ובעולם בו היא ניצבת בתחתית הסדר החברתי בתקופה רוויית
תהפוכות פוליטיות, בה מקסיקו גועשת. חמלה, אכפתיות, נאמנות וכמיהה לתחושת שייכות - כל אלו
מקבלים מקום בסרטו של קוארון, כשבולטים גם הערכים אותם הוא מקפיד לבקר; הגברים בסרטו מצטיירים כחלאות, ואילו הנשים
כמי שתמיד יישארו לבד בעולם. אהבה נכזבת גם היא משחקת תפקיד מרכזי בבסיס העלילה, אשר נכפית על הדמויות הנשיות בעל כורחן, ועל כן מוצגת האהבה כנשגבת מהמציאות. על אף כל אלה, מצליח קוארון להאיר באנושיות את כלל הדמויות, אפילו
את אלו שאנחנו כל-כך רוצים לשנוא. לאורך חציו הראשון של הסרט, המתאר את שגרת חייה של
קלאו, רווח בי חוסר נחת, כאילו אני מחכה למשהו שיקרה, לאיזשהו שיא מטלטל או לפחות להתפתחות בעלילה, שאיחרה להגיע רק בחציו השני והדרמטי יותר. אולם אולי כל שהייתי צריכה לעשות הוא להשען לאחור
ולתת לסרט לחלחל לאט לאט ולהותיר בי את קסמו. אי אפשר להתעלם מהצילום המדויק המאפיין את הסרט ומהשוטים
הארוכים המקדימים כל סצנה, כאשר דקות לא מועטות מוקדשות לצילומם של טבע דומם או של פעולה חוזרת ונשנית. הצילום המופתי לו היה שותף גם קוארון בעצמו, הופך את "רומא" לתוצר אמנותי, אולי אף לפני שהוא תוצר עלילתי, שכן שפתו הקולנועית מרהיבה. הצילום
התמונה באדיבות Netflix
בשחור לבן תורם להעברת תחושת הניכור המאפיינת את תחושותיה של גיבורת הסרט לכל אורכו, ונותן מעין נימה נוסטלגית אל תקופה
אחרת, אפורה וקודרת יותר/ כבר בסצנת הפתיחה חבויה הבטחה ש"רומא" הוא סרט ייחודי ומרתק,
שיגרום לכם לקחת הפסקה מהחיים ולתהות על תכנו ועל יופיו למשך שעתיים וקצת. ∞
"רומא" - עכשיו בנטפליפקס ובבתי קולנוע לב.
48 / / ינואר 2019
