Page 35 - 70 שנות הגנה אוירית
P. 35
מלחמת יום כיפור והשלכותיה
רב"ט מיכאל אוחיון ז"ל
הראשון למלחמה. רב"ט מיכאל אוחיון ז"ל נהרג והמפל"ג סג"ם יגאל ינוביץ
נפצע קשה. הוא המשיך לפקד
על חייליו עד למחרת עת נאלצו
לאחר קרב, לסגת מן התל ולפלס את דרכם רגלית לכיוון כוחותינו.
ביום השלישי למלחמה, לאחר שהתארגנו מחדש והצטיידו, עשו לוחמי הפלגה מתל פארס את דרכם להר אביטל בניסיון לחבור אל הפלגות שישבו שם. למרות שההר היה מוקף כוחות סוריים,
הצליחו הלוחמים, בעיקר בשל הבלבול וערפל הקרב סביב ההר, לחבור בכל זאת אל הכוחות בתל.
בהר אביטל עצמו, מפקד אחת משתי הפלגות המתנייעות על ההר, היה סג"ם צעיר בשם ישראל
גולדשטיין. ישראל החל את שירותו בצה"ל בשנת 70 כחניך בקורס חובלים של חיל הים שם גם עבר קורס מ"כים ב'גולני'. כאשר שבר את רגלו במשחק כדורגל
ראיה שהמקום החשוב והאסטרטגי הזה, ששולט באיום טילי על כל אגן דמשק, ימשוך את תשומת ליבם של הסורים ויגרום להם 'לשרוף' הרבה אנרגיה ותחמושת על כלום ולהניח להם במקומות
אחרים. וכך אכן היה. סוללות הדמה הוצבו לאחר זמן קצר והסורים המוטרדים עברו מיד להתמקד במטרד החדש שצץ להם פתאום מתחת לאפם וכצפוי, השקיעו מאמצים יקרים על מנת להתמודד
עם 'האיום' המפתיע. במהלך המלחמה 'התעשר' יטנ"מ 138 בכלים ובכוח אדם שופע:
סוללות 'הוק' חדשות על רכבי 'אלפא' ניידים וחדשים, הגיעו ברכבת האווירית האמריקאית ועימם נוספו ליחידה גם תקני כוח אדם רבים. היטנ"מ שהחל את מלחמת יום הכיפורים בסד"כ של 150 קצינים וחיילים, תפח והגיע בסיומה של המלחמה לכדי 1,500(!) קצינים
וחיילים. סוללה ג' של 138 שפרסה בפוריה, דילגה אח"כ לתל בזק ומשם
ב-13.10.73 לתל יוסיפון. לאחר הפגזה כבדה על התל, התקפלה הסוללה ב-15.10 ופרסה שוב בתל בזק ומאוחר יותר ב'חרמונית'.
במהלך המלחמה, כאשר הגיעו הסוללות החדשות במשלוחי הרכבת האווירית האמריקאית, נוספה סוללה ד' לגדוד. הסוללה
פרסה ב-22.10 בתל אפק, ומאוחר יותר ירדה לפריסה בסיני.
גנמ"ם 66
עם תחילת הקרבות היו סוללות ופלגות הגדוד פרוסות מצפון הגולן ועד לגדות תעלת סואץ. רק בשלב הסופי של המלחמה
התאחד הגדוד במצרים, ובמלחמת ההתשה שלאחריה, פרס בגולן. עם פרוץ הקרבות, היו שתי פלגות מן הגדוד פרוסות בתל אבו נידא (הר אביטל) ופלגה אחת הגנה על כוחות תותחנים ותצפיתנים בתל פארס (הר פרס). הגדוד המתנייע הראשון במערך הנ"מ, היה מבוסס על מערכות ה-20 מ"מ בצריחים ע"ג זחל"מים, וכך מצאו עצמן הפלגות הללו על שני תילים אלה, שהפכו במהרה למטרות 'מועדפות' לתקיפה על ידי הסורים, עקב הימצאות אמצעי תצפית
ומודיעין עליהן. הפלגה שהייתה בתל פארס, נפגעה כבר ביום
סרן ישראל גולדשטיין ליד התותח של פלגתו
33
