Page 43 - 70 שנות הגנה אוירית
P. 43
מלחמת יום כיפור והשלכותיה
וכוחות נ"מ מתנייעים, שהיו גם תחת פיקוד האוגמ"רים והחטמ"רים שאל גזרותיהם צורפו לשם תעסוקה מבצעית.
האגד היה גם אחראי על הקשר בין יחידותיו לבין מפקדת כוחות הנ"מ (מכהנ"ם) ובין יחידותיו לפיקוד המרחבי, קרי - פיקוד הצפון.
עם תחילת פעולתו של האגד כאגד מרחבי, הוכפפו אליו
פיקודית והפכו לחלק בלתי נפרד ממנו היחידות הבאות: יחידת
התחזוקה המרחבית 5720, יחידת מחסני החירום (ימ"חים) 5631, גדוד הנ"מ הנייח (גדנ"ם) 81 ,8 גדוד הנ"מ המתנייע (גנמ"ם) 947, גדוד (שעד שנת 2007 עוד נקרא 'יחידה') טילי ה'הוק' (יטנ”ם) 138. כמו כן נכללו במסגרתו הפיקודית של האגד גם גדודי המילואים: 852, 5703, 203, 837, 853. מאוחר יותר, לקראת חודש מרץ 77 , יוקם גם גדוד המילואים 5729 , שיכלול את סוללה א' שתגרע מגנמ”ם 203 של האגד, סוללה ב' שתגרע ממצבת הסוללות של גנמ”ם 207 מאגד
דרום 169, וסוללה ג' שתוקם חדשה על בסיס תותחים מן המלאי. גדוד ה'דרקון' 946 , שהיה שייך פיקודית באותה התקופה לאגד מרכז 167, וגדוד 66, למרות היותו עדיין תחת אחריותו הפיקודית של אגד דרום 169 , עסקו במרבית הזמן בפעילות מבצעית בצפון, כולל במלחמת לבנון הראשונה-של"ג, כפי שיתואר בהמשך. בסופו של דבר, הביא מצב זה לסיפוחם הסופי והבלתי נמנע של הגדודים
לאגד צפון 168, בהמשך הדרך. אגד צפון עבר לאורך כל שנותיו שינויים ארגוניים לא מעטים,
שבמהלכם נוספים, מוקמים ונגרעים גדודים שונים מן האגד, יחד עם תהליכים מתמידים של החלפות, קליטות והסבות של מערכות נשק ישנות בחדשות. תהליכי הכנסת מערכות נשק חדשות הביאו,
מן הסתם, גם לשינויים במבנה הגדודים וייעודם. ההשפעה על
הגדודים הייתה בראש ובראשונה מן ההיבט המבצעי, וכתוצאה מכך
גם מהיבטי הארגון וכוח האדם. השינויים גם כללו מעבר יחידות מסטאטוס של יחידות סדירות ליחידות מילואים, מעברים שגררו גם הם שינויים בהיבטים התחזוקתיים של היחידות. כתוצאה מכל
הוחלט להעביר את כל האחריות על תותחי הנ"מ מידי חיל
התותחנים אל חיל האוויר, כך שכל טילי הנ"מ ותותחי הנ"מ יהיו, ללא יוצא מן הכלל, תחת אותו מערך פיקודי.
החל מדצמבר 1970 יושם תהליך העברת יחידות תותחי הנ"מ לידי חיל האוויר, תהליך שהסתיים עד לחודש פברואר 1971. במקביל הוקמה מפקדה חדשה בראשותו של קהנ"ם (קצין הגנת נ"מ) בדרגת
אל"ם (משה תמיר) ושנחלקה לשלושה ענפים: טילנות, תותחנות וסד"כ. בכך הגיעה לקיצה תקופת חוסר השייכות החד משמעית
של הנ"מ, והוא הפך להיות זרוע מבצעית מאורגנת ומאוחדת נוספת בשורות חיל האוויר.
כמובן, במשך כל אותה התקופה עד להעברתו הסופית של מערך הנ"מ לידי חיל האוויר, המשיכו חיילי הנ"מ ומפקדיהם לרשום דפים מפוארים בתולדות מערך ההגנה האנטי אווירית של מדינת ישראל
ובשילוב עם שאר זרועות הצבא לאורך מלחמות ישראל וביניהן, לעסוק בבניין מתמיד של הכוח וביסוסו.
וכך, בבוקר היום השני למלחמת יום הכיפורים 1973, בסביבות
השעה 5 בבוקר, מוצא עצמו אברהם אורן, אז סא"ל ומפקד בית
הספר לנ"מ (ביסנ"מ) מהרצליה, בבסיס רפידים המופצץ, וזאת לאחר פגישתו עם הקהנ"ם מאיר שריב שעות ספורות קודם לכן,
בה הוצע לו לרדת לסיני ולשמש כמפקד כוחות הנ"מ בסיני. בימים הבאים הוריד אורן לסיני את כל סגל ביסנ"מ ובעצם את כל המערך שלו, דבר שאפשר לו לארגן ללא בעיה את הגוף הראשוני שהיווה את מפקדת כוחות הנ"מ בסיני. במהלך המלחמה החלה להתגבש
ההבנה בדבר הצורך בהקמת אגדי הנ"מ, כלומר יצירת המצב בו קיימת מפקדה בשטח ולא המצב הקודם בו השליטה בנ"מ נעשתה דרך המפקדה הראשית של הנ"מ במטכ"ל. כך הפך הגוף בפיקודו של אברהם אורן למפקדת האגד הראשון בפועל - אגד 170. לאחר
המלחמה הוקמו בעצם האגדים שהפכו להיות אגדים מרחביים ובהם חוץ מ-170 בסיני, גם 169 בנגב, 167 במרכז ו-168 הצפוני,
שהפך להיות האגד המרחבי הראשון בפיקודו של אברהם אורן.
הקמת אגד 168 (צפון) ארגון הסד"כ
לקראת סוף שנת 1975, ב-22.10 , יצא צו ההקמה לאגד נ"מ צפון 168. האגד הוגדר כאגד
מרחבי וקיבל תחומי אחריות גיאוגרפיים שחפפו את תחומי השליטה והאחריות של פיקוד הצפון, או במילים אחרות - כל מה שמקו חדרה וצפונה. האגד הוקם במקום בו שכן מרכז מחסני החירום של יחידות המילואים של הנ"מ בסטלה מאריס
שעל הכרמל, וקיבל אחריות פיקודית על כל היחידות שהוכפפו אליו, ברוב התחומים. אישור
פתיחה באש כנגד מטרות אוויריות המשיך
להתקבל כמובן מיב"א 506 . גדודי נ"מ נייח היו גם תחת אחריות פיקודית של מפקדי הבסיסים
עליהם הגנו כדוגמת 881 בכנף 1 ברמת דוד,
לוחם מגדוד 881 ע"ג תותח 20 מ"מ ברפידים
41
