Page 55 - 70 שנות הגנה אוירית

ממלחמת של"ג ועד לאינתיפאדה
וכן בחלק המזרחי של דרום לבנון על מדרונות הר דב בחרמון, שם לא שלט צבא דרום לבנון. מאזורים אלו, שבו המחבלים להטריד את
כוחות צה"ל. בעוד ישראל מתכתשת עם הפלסטינים בדרום לבנון ומחזקת
את צד"ל (צבא דרום לבנון), התנהלו מגעים חשאיים עם גורמים נוצריים בלבנון שראו בדאגה רבה את התעצמותו ואת עצם נוכחותו של גורם פלסטיני זר ועצמאי בשטחה הריבוני של לבנון. הנוצרים
חששו גם מכוחם ומעמדם הפוליטי שהלך ונחלש בפוליטיקה הלבנונית. ההבנות וההסכמים שהושגו עם ראשי הקהילה הנוצרית במגעים אלו, לא פורסמו רשמית, אך מילאו תפקיד מרכזי בהמשך
ההתפתחויות. ביולי 1981 , לאחר שלושה שבועות של ירי רקטות בלתי פוסק לעבר הגליל, הושגה הפסקת אש בין ישראל לבין אש"ף, בתיווכו
של הדיפלומט האמריקאי פיליפ חביב. הפסקת האש הזו לא
נשמרה במלואה, ובליל ה-3.6.82 , נורה בראשו ונפצע קשה מאד, שגריר ישראל בלונדון שלמה ארגוב. המתנקש היה מחבל מארגונו של אבו נידאל. ראש הממשלה בגין, כינס ישיבת ממשלה דחופה
שבעקבותיה הורה להפציץ מטרות בביירות ובדרום לבנון. הפצצות אלו גררו תגובה של אש"ף, בצורה של הפגזות קשות על קריית
שמונה וישובים נוספים בצפון. ממשלת ישראל הודיעה כי היא
יוצאת למבצע שמטרתו הרחקת קיני המחבלים מאזור גבולה הצפוני של מדינת ישראל וזאת ע"י כיבוש רצועה בעומק של כ-40 ק"מ. בצעד זה תהדוף ישראל את המחבלים עד למעבר לטווח האש של המחבלים ותעניק בכך שקט ליישובי הצפון. המטרה הייתה לסיים
את המבצע בתוך פרק זמן של 48 שעות.
יחידת אגרופן הוקמה בשנת 1982 , אחרי מבצע של"ג. מקור השם 'אגרופן' הוא ביעפי ה'אגרוף' ששימש לתקיפת טק"א. מטרתה
המוצהרת של היחידה הייתה לשמור על כשירותם המבצעית של טייסות הקרב והמסק"ר של חיל האוויר, בתקיפות ייעודיות
ומורכבות, בנשק מתוחכם, על ידי יצירת 'מגרש משחקים' מקצועי, דינמי, מאתגר ואיכותי, בדמות דימוי סוללות טילים (טק"א/ל"א/ טק"ק) וחוליות אויב קרקעיות. היחידה דימתה פעילות של טילי
קרקע-אוויר, טילים בליסטיים, מערכי רקטות ואתרי שיגור. ביחידת אגרופן הושרש הידע לדימוי מערכי אויב, ומעת לעת
הוקצו ושופרו מגוון הכלים המדמים ויכולות השידור שלהם. היחידה הייתה פרוסה במספר גדול של סוללות בכל רחבי
המדינה, במיקומים רלוונטיים ומדויקים ביותר, והייתה בנויה מסגל סדיר מקצועי (הן בהבנת המערכות המגוונות ותפעולם, הן ברמת ניווט גבוהה ביותר, והן בניהול אופרטיבי של המערכות הפרוסות בשטח) ובמספר גדול של קצינים וחיילי מילואים, אשר הוכשרו לכל
משימה בנפרד. פעילותה של יחידת אגרופן נחלקה לפעילות ברגיעה ופעילות
בחירום. בתקופות רגיעה פעלה היחידה לצרכי הדרכה בלבד.
היחידה דימתה טק"א/טק"ק ב-2 תאי שטח בו זמנים ודימוי אויב
קרקעי בתא שלטח שלישי. צוותי הסוללות והאמצעים השונים נוידו בין המסגרות על פי הצרכים ומספר המסגרות הפורסות. בפעילות שוטפת הוקמו עד 8 מוקדי פריסה בו זמנית בתנאי שטח שונים. בתרגילים חיילים הוקמו עד 60 מוקדים בתנאי שטח שונים.
בנובמבר 2002 נתקבלה החלטה ראשונית על אזרוח היחידה כחלק ממהלכי הצטמצמות. ההחלטה על סגירת היחידה נתקבלה במאי 003 .2 יחידת אגרופן סיימה את פעילותה ונסגרה באופן רשמי
בתום שנת 2003, לאחר 21 שנות פעילות. כלל אמצעי היחידה (אמצעים וכלים) נשמרו זמינים, כאשר תקופת השימור נמשכה עד ערב ראש השנה תשס"ד. בתום פרק זמן זה הועברה פעילות היחידה
לידי גוף אזרחי - חברת אלישרא.
שלום הגליל: הגנה קרקעית לצה"ל מפני כוחות אויב רקע היסטורי
בעקבות הפיגוע בכביש החוף שבוצע ע"י חולית מחבלים
שנחתה מן הים בשבת 11.3.78 , יצא צה"ל למבצע ליטני על מנת לטהר את כל האזור שמדרום לנהר הליטני ועד לגבול הבינלאומי של ישראל, מנוכחות מחבלי אש"ף שקנו להם מזה זמן אחיזה
מוחלטת באזור הדרום ועשו בו כבתוך שלהם. לאחר נסיגת צה"ל
מן השטחים שנכבשו במבצע באותה שנה, נוצר שיתוף פעולה הדוק בין צה"ל לבין מפקד כוחות הצבא הלבנוני בגזרה הדרומית- מייג'ור סעד חדד. עקב כך הוקם אזור חיץ לאורך הגבול עם ישראל שבו
הייתה לצה"ל השפעה רבה ואף שליטה פיסית במספר מאחזים. אולם אש"ף שב להתבסס בדרום לבנון באזורים שמצפון לחיץ הנ"ל
53