Page 56 - 70 שנות הגנה אוירית

תדריכים אחרונים לבעלי תפקידים בסוללות. כל הטיפולים השבועיים נעשו, מסדרי כוננות הוכנו והגדוד יצא הביתה בצהרי יום ו'. שעות ספורות
לאחר מכן, בערב שבת, הוקפצו כולם בחזרה. אבי הסמג"ד, ישוב היה אל שולחן ארוחת
השבת בביתו בערד. עמו הסבו אל השולחן גם הוריו, רעייתו ובנו התינוק כאשר הגיעה שיחת
הטלפון הבהולה מהמבצעים בגדוד: "מדברים מהמבצעים, תגיע מיד". התארגנות מהירה, פרידה מהמשפחה ואבי, שלפני היציאה הביתה
נתן את טנדר הפז'ו שלו לאחד הנגדים, יצא בטרמפים לשוב אל הבסיס. המתיחות בצפון
גאתה והיה ברור שהפעם זה עמד להיות הדבר האמיתי.
המג"ד הודיע לאבי הסמג"ד כי עליו לצאת לחבירה למפקדת האוגדה בצפון וכי על הסמג"ד מוטלת משימת הוצאת הגדוד במהירות המרבית צפונה. יש לזכור כי גם סוללות מילואים הוקפצו
מן הבית וכי הטיפול בהם דרש תשומת לב מנהלתית ולוגיסטית רבה יותר ממה שנדרש בעבור הסוללות הסדירות. אט אט הגיעו
כל הלוחמים מן הבית והתחילה התארגנות מזורזת לעליה צפונה. סוללה ב' של המסו"ל בן-שך כבר הייתה בצפון לשם עלתה כשבוע קודם לצורכי תע"ם בקו סגול. כאשר החלו המובילים להגיע, נשלחה סוללה ג' של המסו"ל משה בנג'ו ראשונה צפונה ולאחריה סוללה
א' של המסו"ל נועם יפרח. ראשוני אנשי המילואים החלו להגיע בשבת לפנות בוקר ותהליך קליטתם החל. סוללת המילואים ד', בפיקודו של ידידיה ענתבי, יצאה עם אוטובוסים ודרגי הסוללה לכיוון הרצליה, שכן ה'חובטים' שלהם, שימשו דרך קבע להדרכה
בביסנ"מ והיה עליהם לאספם משם. סוללת המילואים ה' בפיקודו של עובד וייזינגר-אור, שהייתה סוללת טילי כתף 'בזק' - 'רד-איי', עלתה עם הטילים האישיים והזחל"דים שלה על מובילים צפונה. כולם עלו לשטחי הכינוס באזור מחניים. אבי הסמג"ד עבר דרך מפקדת האגד בחיפה לצורך קבלת פקודות משימה ומשם המשיך
לרמת הגולן לצומת ווסט. סוללה ה' הגיעה אף היא לצומת ווסט וחברה יחד עם הסמג"ד
מה שלא סופר לציבור, זה שבמגירות המערכת הביטחונית
כבר היו מונחות אותה עת התוכניות למה שנקרא 'תכנית אורנים הגדולה'. תכנית זו נהגתה ע"י שר הביטחון דאז אריאל שרון כאשר נכנס לתפקידו זמן לא רב לפני כן ב-1981 . מטרתה של תכנית זו הייתה לייצר סדר חדש בלבנון שיבטיח לישראל שלום וביטחון בגבולה הצפוני. ישראל הייתה אמורה לסייע ללבנון להפוך למדינה
עצמאית לכל דבר, פטורה מעונשם של הפלסטינים שכרסמו בריבונותה, ושתהיה כפופה לשלטון נוצרי. בתמורה הייתה אמורה לבנון העצמאית לחתום על הסכם שלום עם ישראל תוך פתרון
הבעיה הסורית והפלסטינית בלבנון. עפ"י התכנית, היו אמורים כוחות צה"ל להגיע עד כביש ביירות
דמשק (הרבה מאד מעבר לטווח 40 הק"מ עליהם דובר), למנוע
אפשרות של התערבות הסורים במהלך כיתור ביירות והחבירה אל כוחות הנוצרים שיפתחו בה בעת בלחימה מול הפלסטינים מן הצפון.
בסופו של המהלך הייתה אמורה לקום ממשלה לבנונית נוצרית, כשלנשיא יתמנה באשיר ג'מאייל, מנהיג צעיר מהעדה הנוצרית.
מבצע 'שלום הגליל', נפתח ב-5 ביוני 1982 , והפך, תוך כדי
מהלכו, למלחמה. רוב רובו של מערך הנ.מ. נטל חלק במלחמה זו, כאשר חלק מן היחידות מגינות על כוחותינו בלבנון, בעוד אחרות
מאבטחות אזורים שונים בישראל. ישראל לא הותקפה מן האוויר במהלך המלחמה, כך שלא אירעו
תקריות נ.מ. כלשהן בשמי המדינה. בלבנון, לעומת זאת, בלטה חשיבותן של יחידות הנ"מ. ואף, עד כמה שהדבר נשמע משונה,
הגנה קרקעית מפני כוחות האויב.
יחידות ת״פ אגד 168 במלחמת לבנון - של"ג גדוד 66 עולה צפונה
ביוםה'3.6.82 התכונןהגדודליציאההביתה.הוגדרכוחכוננות והקמב"ץ נשאר מפקד תורן. רשימות הקריאה השקטה עודכנו וניתנו
פרק 4
גדוד 66 מתארגן לעליה צפונה במלחמת של"ג
אגם קרעון
54