Page 79 - 70 שנות הגנה אוירית
P. 79
ממלחמת של"ג ועד לאינתיפאדה
בכל המקרים, הצליחו לוחמי הגדוד להתגבר על מכשולי התופת ולהמשיך קדימה, עד שעצרה אותם הפסקת האש באזור בחמדון
שבפאתי כביש ביירות-דמשק, בתום השבוע הראשון ללחימה. רק ארבע פעמים נתקלו סוללות הגדוד במטוסים: פעם אחת
הפילו מטוס אויב, ובשלוש הפעמים האחרות הבריחו את התוקפים. על הקרקע, לעומת זאת, השמידו לוחמי הנ.מ. כוחות רבים. אנשי הגדוד השתמשו בתותחי ה-20 מ"מ ולעיתים קרובות גם בנשקם האישי - רובים ורימונים. למעשה, פעל הגדוד כגדוד חי"ר מתנייע,
המספק הגנה נקודתית לכוחות השריון מפני כוחות הקומנדו הסוריים, כשהוא מוכן לתקוף גם מטרות אוויריות.
סוללה ד׳, שהורכבה מיחידות אש אשר חומשו בטילי כתף
אישיים מסוג 'רד איי' ('בזק'), חברה לגדוד צנחנים. סוללה א', אשר
כללה תותחי 20 מ"מ מתנייעים, נעה עם גדוד שריון, כאשר את הכוח מוביל טנק 'נוכרי' (לפיצוץ מוקשים).
הסמסו"ל (סגן מפקד הסוללה) של א' במלחמה, משה כהן, מספר שמנות הקרב שקיבלו הלוחמים עם היציאה ללבנון הספיקו לשעות ספורות בלבד, וכך יצא שלא אכלו כמעט דבר במשך כארבעה ימים. עובדה זו לא מנעה מהם להניס מטוס סוחוי-7 סורי, לאחר שפתחו עליו באש. ב-9ביוני, בהיותם בעין-זחלתא, נתקלו לוחמי הגדוד בכוח קומנדו סורי, אשר פתח לעברם באש תופת ועצר את התקדמותם. טנק 'מרכבה' אחד נפגע קשות וחסם את התנועה. המשך הדרך היה
נתון תחת איום האש הסורית. מפקדי הכוח תכננו ניסיון פריצה, מחרתיים. דחיה זו העניקה ללוחמי הגדוד את ההזדמנות הראשונה במלחמה לתפוס תנומה של 200דקות, לאחר 100שעות ללא שינה. למחרת, התארגנו הלוחמים לתנועה, ובעזרת ריכוך ארטילרי,
נכנסו לעין-זחלתא, כשסוללה א' מלווה את הכוחות הפורצים וסוללה
ד' מחפה על התקיפה. דקות ספורות אחרי השעה 12:00 בצהריים, הגיעו למקום מטוסי קרב סוריים. מספר הסמסו"ל, משה כהן:
"שלושה מטוסי מיג-23 הגיעו ממזרח. ברגע שזיהיתי אותם, נתתי פקודת ירי לשלושת התומ"תים של הפלגה שלי. לא היה מספיק זמן לקיומם של כל הנהלים, כי עד שהיינו מסיימים אותם היינו נפגעים יחד עם כל הכוחות עליהם הגנו. למזלנו, כשאחד המטוסים שיחרר ארבעה טילים לכיווננו, הוא ספג פגיעות מתותחינו, סטה ממסלולו
ובשל כך החטיאו הטילים את מאגר התחמושת, אליו כיוונו. אם
ראש ענף נשק נ"מ בלהק ציוד, אמר שזו הייתה דוגמה מצוינת להצלחת המערך הטכני שהוכיח את חשיבותו באופן מרשים ולא
מקובל: "הטכנאי פיני שפטר היה שותף להפלת ה'מיג' מעבר לתחום
התחזוקה שעליו היה אחראי. הוא הבין את מערכת ה'הוק' בתפיסה כוללת ולא התעניין רק בחלק הספציפי שהיה בתחום אחריותו.
הוכח שאפילו חיילי שדה מהשטח, יכולים להביא למצב שמערכות יוכלו לתפקד מעבר למעטפות ביצועיהן. וזה אולי היתרון שיש לנו
על הצד שכנגד". תא"ל רם סיכם ואמר: "הוצגה בעיה בזמן אמיתי והתקבל פתרון
נקודתי אחד לאחד, שהושג מהר מאד. היצרנים הופתעו. זה היה חידוש עולמי של הפלת מטוס אויב שטס מחוץ למעטפת הביצועים
של הטיל. לא היה כדבר הזה בכל היסטוריית טילי הקרקע-אוויר בעולם".
על חלקו בהפלת ה'מיג 25 ' ובהשגת הפתרון היצירתי שאפשר זאת, זכה פיני שפטר בפרס מפקד חיל האוויר ובהוקרה רבה.
יחידות ת״פ אגד 167 במלחמת לבנון - של"ג גנמ"מ 206
גנמ"מ 206 , או בשמו הקודם גנ"מ 206 , הוקם איש שם בשנות החמישים. מיסד הגדוד ומפקדו הראשון היה יעקב לוין, איש בעל
מידות ונמרץ. בשעתו היה זה גדוד בין שלוש סוללות וסוללת מפקדה המצויד בתותחי 20 מ"מ חד קניים נגררים.
מלחמת ששת הימים מצאה את הגדוד פרוס על מתקני הגז בפי גלילות,ובשנים1973-1967 התפרסהגדודכלשנהבאתריםשונים במרחבי סיני ובמיוחד ברומני בבליזה ומול העיר איסמעיליה. בעת מלחמת ההתשה היה חלק מן הגדוד נתון תחת הפגזה של אניות
מצריות בעת שהיה פרוס על מחנה רומני. בתקופת מלחמת לבנון נטל גנמ״מ 206 חלק במלחמה וסייע
לאוגדה שפעלה בגזרה המרכזית. הגדוד, בפיקודו של סא"ל אבנר גרליץ, שכל סוללה שלו לחמה בנפרד מסוללות הגדוד האחרות, לא ביקש, ולא קיבל במלחמה זו אותות הצטיינות. אולם אנשיו לחמו במהלכה באופן מעורר כבוד והערכה, וזאת לא רק בגלל שני המטוסים שהפילו, אחד מהם על ידי צוות מפעלי טיל-כתף אישיים מסוג 'רד-איי' ('בזק'), אשר ציינו בכך את הפלת הבכורה
העולמית של טיל זה, ואת ההפלה הראשונה בצה"ל באמצעות טיל אישי. הכבוד וההערכה הגיעו להם בעיקר בזכות היותם כוח לוחם הפורץ קדימה, אשר נאלץ ללחום במטוסי ומסוקי הקרב הסוריים של שנות ה-80' בעזרת הטכנולוגיה של סוף שנות ה-60' (התותחים שהפעילו היו תותחי אוראגן ישנים, אשר הותקנו על צריחים ותיקים של מקלעי 0.5 מ"מ והורכבו על רכבים מיושנים בעלי רמת שריון
נמוכה). במהלך המלחמה, חבר הגדוד לאוגדה 162, אשר פעלה בגזרה
המרכזית במטרה 'לנקות' את השטח מנוכחותם של כוחות האויב, ולהגיע, דרך ג'זין, לכביש ביירות-דמשק.
סוללות הגדוד פעלו תחת פיקוד כוחות השריון והחי"ר. יחדיו פרצו קדימה, כשהם נתקלים פעמים רבות באש תופת מצד
כוחות קומנדו, ארטילריה ושריון סוריים ומצד כוחות המחבלים.
20 מ"מ מגדוד 206 בעין טינה
77