Page 78 - 70 שנות הגנה אוירית

פרק 4
יהיו במיטבם. כל טכנאי עסק במכשירו, כייל אותו וכיוון אותו הכי מדויק שאפשר. רפי ערך תדריך מפורט ומדויק ובחר במיטב אנשיו שיתפעלו את המערכת". ביום שלישי 31 באוגוסט 1982, בשעה 07:20בבוקר, הופעלה הסירנה בסוללה. כוננות מידית הוכרזה ובתוך
כרבע שעה החל רפי לקבל נתונים מהבקרית ביב"א. ה'מיג' טס בגובה 70,000 רגל ובמהירות של 2.5 מאך. רפי, הבקר ומוטי זינגרייך
עוזרו, ננעלו על ה'מיג'. ניתן אישור לירי. בזה אחר זה שוגרו שני טילים. רפי התעקש שזה מספיק. לאחר זמן קצר 'נשברה' הנעילה. "ישבנו וחיכינו במתח נוראי" נזכר רפי, "לא ידענו מה קורה". כעבור שתי דקות הם קיבלו הודעה משמחת מהבקרית ביב"א: "מזל טוב,
הפלתם"! ה'מיג' נפגע, איבד גובה של עשרות אלפי רגל כשהוא מותיר אחריו שובל עשן שחור. בדרכו מטה, זכה לחטוף טילים
נוספים מזוג מטוסי F15 שהמתינו לו בגובה נמוך יותר והסיטו אותו לכיוון השטח שבשליטת כוחות צה"ל. לאחר ההפלה, נשלח מסוק לקחת את רפי המסו"ל ולהביאו למטה חיל האוויר כדי לספר הכול
ממקור ראשון. רפי סיפר לאחר ההפלה: "הפעילות בתהליך ההפלה כל כך
העסיקה אותי, שלא היה לי זמן להתרגש. בסך הכול הרגשתי שעשינו את המוטל עלינו. רק לאחר מכן, ובעקבות תגובות האנשים מהשטח ומהפיקוד, התחלתי לקלוט את משמעות הדבר". החבר'ה
עזרו לו לקלוט בעזרת בקבוקי שמפניה וצילומים לאלבום על כן השיגור. סא"ל צ' שהיה אז מפקד גף 'הוק' בטייסת תחזוקה ולימים
וכאשר תתגלה התכונה. הסוללה החלה בהתארגנות והקמה שבמהלכן החלה עבודת
בדיקת היכולות של המערכת בתפעולה בגבהים של ג'בל ברוך, ובתאום עם היב"א נעשה תהליך למידה מסודר של נתיבי הטיסה של המיג, שהתבררו כקבועים למדי. תרגולות מיוחדות בוצעו כדי לתפוס את החמקן, לקבל את אישור הירי המתאים ולפתוח באש בזמן, ולפגוע בו בטרם ישוב ויחמוק. עיקר הדאגה הייתה איך לגרום למכ"ם הנעילה לתפקד. לסוללה יש מכ"ם גילוי שלא יעיל לגבהים גבוהים וצריך היה למצוא דרך לאתר את המיג באמצעות מכ"ם הנעילה, ה-HPI , בגבהים אלה, ואיך לדאוג שהמכ"ם ינעל על המיג או 'יאיר' אותו, כדי שהטיל יוכל לנעול עליו עם האנטנה הקדמית
שלו. כך יוכלו להוציא נתון להוצאת טיל לעבר המטרה. במהלך מספר שבועות של למידה, תוך שהקצינים הטכניים
עמלים על פיתוח הפתרונות, יצא מפקד הפלגה לקורס מפקדי
סוללות. הסוללה גייסה מתוך קציני המילואים שלה, קצין מוכשר שהיה סטודנט בטכניון ושאך שבועיים קודם לכן השתחרר משירות מילואים בשל"ג, בשם רפי מירון. הוא התבקש לתת לנושא עדיפות עליונה ולהקדיש לכך זמן. רפי נטל פיקוד על הפלגה והחל ללמוד את הנתונים. בינתיים סיים הצוות הטכני ליישם את הפתרון שהגיע מבית מדרשו של סמ"ר (מיל') פיני שפטר, שהגה רעיון מבריק. הוא
ביצע שינוי במערכת ה'הוק' ששיפר את מעטפת ביצועי המכ"ם וכתוצאה מכך את יעילות ירי הטיל. הוא שמע על הבעיה, למד
את הנושא ובא עם הפתרון: המכ"ם פועל באופן שהוא משגר שתי 'תיבות' גילוי שסורקות את השמים. 'תיבה' לגבהים נמוכים ואחת
לגבוהים. נקודת התורפה נמצאה בעובדה שככל שגובה המטוס הנעקב רב יותר, וככל שהוא קרוב יותר מעל המכ"ם (ב'זניט'), מופע התיבה שסורקת במרחק רב, הינו ארוך יותר. כתוצאה מכך נוצרים 'שטחי' זמן מתים ארוכים יותר. לפיכך הוא יזם יצירת 'תיבה' נוספת לגבהים הגדולים בעלת מופע יזום קצר בהרבה שאפשר מעקב רציף
יותר ללא מרווחי הזמן המתים. האישורים לשינוי ויישומו בשטח ניתנו ללא כל שהיות וכולם
המתינו בדריכות לגיחה הבאה של המיג. סיפר אל"ם א': "בערב שלפני ההפלה, היו לרפי תחושות מוזרות. הוא אמר לחבר'ה שה'מיג'
יופיע למחרת בבוקר, ושכולם חייבים להביא לידי כך שהמכשירים
76