Page 14 - 1065

‫עיתון הצבי‬ ‫תרבות‬

‫פעולה השתתפותית – שיקום מאגורת א‪-‬תין בשיתוף קהילות ערד‪ .‬צילום‪ :‬דן פרברוף‬

‫מהו מרחב ביוספרי? למה חשוב לשמר את אמצעי אגירת המים במדבר? התערוכה 'נוף משותף' של‬
‫האמנים דוד בהר פרחיה ודן פרברוף (אוצרת‪ :‬עירית כרמון פופר)‪ ,‬מציעה לבחון מחדש את מרחב העיר‬

‫ערד והקהילות המתגוררות בו‪ .‬פרק רביעי במסע‪:‬‬

‫ספינת המדבר הקטנה של כולנו‬

‫ביוספריים מוכרים‪ ,‬בהר הכרמל וברמת מנשה‪ ,‬וקיימות עוד יוזמות ליצירת‬ ‫"בתום הסיור במאגורה‪ ,‬טיפסנו‪ ,‬דוד‪ ,‬אני ושיר המדריכה‪ ,‬במעלה הרכס‬
‫מרחבים נוספים‪ ,‬למשל בשפלת יהודה ובאזור מצפה רמון‪.‬‬ ‫לצפות על הסביבה‪ .‬בראש הרכס אומרת שיר‪ :‬המדבר הוא הסיפור של חסכון‬

‫הצורך לשמר את הסביבה הטבעית אל מול התפשטות הפעילות האנושית –‬ ‫במשאבים‪ .‬ואני חושב לעצמי‪ ,‬היקום הוא מדבר‪ .‬והארץ‪ ,‬הכדור‪ ,‬היא ספינת‬
‫מעבר למובלעות הקטנות של שמורות הטבע – הינו קריטי מכמה סיבות‪:‬‬ ‫המדבר הקטנה של כולנו‪".‬‬

‫קיימת סכנה ממשית של שימוש יתר במשאבים עד כדי מיצויים; זיהום סביבה‬ ‫דן פרברוף‬
‫גובר משפיע באופן ישיר על בריאותינו ועל איכות החיים; לפעילות האנושית‬
‫אחד המפגשים הראשונים עם תושבי בקעת קנאים במסגרת הפרויקט היה עם‬
‫השפעה אקלימית משמעותית‪ ,‬מקומית וגלובלית‪ ,‬שמובילה ל ִמד ּבור גובר‬ ‫פ ֵאיז‪ ,‬נציג ועד קהילת הבדואים‪ .‬פ ֵאיז סיפר על הלחץ הגובר מצד הרשויות‬
‫ולעליה באירועי מזג–אויר קיצון; צמצום שטחי הסביבה הפראית פוגע‬
‫לפינוי התיישבות הבדואים במקום‪ ,‬והציג במהלך השיחה את הרעיון להחיל‬
‫ביכולת האוכלוסיות הטבעיות מהן אנו שואבים לחדש את עצמן; הלחצים על‬ ‫מרחב ביוספרי בבקעה‪ ,‬רעיון שהתגבש כבר לפני יותר מעשור לכדי תוכנית‬
‫אוכלוסיות אלה מובילים לעליה בשכיחות בהתפרצויות קטסטרופליות של‬
‫מגפות כגון ספגת המוח ( )‪BSE‬והתמוטטות מושבות הדבורים ( ‪Colony‬‬ ‫ממשית בשיתוף גורמי תיירות מקומיים‪ .‬הרעיון קיבל כעת משנה תוקף‬
‫‪Collapse Disorder),‬וקפיצת נגיפים מבעלי חיים לבני אדם‪ ,‬כמו במקרה‬ ‫כפתרון מעשי אפשרי להסדרת התיישבות הבדואים במקום‪ ,‬ששואף להענות‬
‫מגפת נגיף הקורונה הנוכחית‪.‬‬ ‫לצרכי ְׁשלל הגורמים המעורבים‪ :‬המרחב הטבעי‪ ,‬התושבים הבדואים‪ ,‬תושבי‬

‫על פי עקרונות אונסק"ו‪ ,‬ובניגוד ליוזמות רבות בארץ להסדרת ההתיישבות‬ ‫העיר ערד‪ ,‬תיירים וטיילים‪.‬‬
‫במדבר‪ ,‬שמוכתבות מלמעלה על ידי הרשויות‪ ,‬היוזמה לקידום מרחבים‬
‫קצת רקע על מודל המרחב הביוספרי‪ .‬המודל הינו יוזמה בינלאומית של‬
‫ביוספריים אמורה "לצמוח מלמטה" ( )‪bottom up‬בהובלת התושבים ובעלי‬ ‫אונסק"ו (ארגון החינוך‪ ,‬התרבות והמדע של האו"ם) וחלק מתכנית "אדם‬
‫העניין הפועלים במרחב‪ .‬בהתייחס לעקרונות אלה‪ ,‬עלה בשיחה עם פ ֵאיז‬ ‫וביוספרה" שנוסדה בשנת ‪ 1971‬כדי לשפר את היחסים בין האדם לסביבתו‪.‬‬
‫הצורך ליצור פעולות המתכתבות עם הרעיון הביוספרי ושיכולות לעורר‬ ‫בניגוד לשמורות ששואפות לשמר את הטבע על ידי הגבלת מעורבות האדם‬
‫למינימום האפשרי‪ ,‬מרחב ביוספרי הינו אזור שבו חיים אנשים כחלק בלתי‬
‫עניין‪ ,‬סקרנות ואפשרות היתכנות בפני הציבור הרחב‪ .‬פ ֵאיז הוא זה שהציע‬ ‫נפרד מהמערכת האקולוגית שסביבם‪ .‬באזור כזה מתקיימת שמירה על נופים‪,‬‬
‫שנתמקד בבורות ומאגורות המים שבשימוש הבדואים ובתרבות שימור המים‬ ‫מערכות אקולוגיות‪ ,‬מגוון מינים ומשאבי טבע‪ ,‬אך במקביל מתקיים בו גם‬
‫המקומית‪ ,‬שלה שורשים היסטוריים עמוקים‪ .‬נושא שימור המים חשוב מאין‬ ‫פיתוח בר‪-‬קיימא בכל תחומי החיים‪ :‬כלכלה ותעסוקה‪ ,‬חקלאות‪ ,‬תשתיות‪,‬‬
‫תיירות ושירותים קהילתיים‪ .‬הבסיס לשילוב בין השימור והפיתוח הוא אותו‬
‫כמוהו מבחינה אקולוגית‪ ,‬תרבותית והיסטורית‪ ,‬תיירותית וסביבתית‪ ,‬עבור‬ ‫"פיתוח בר‪-‬קיימא" ופירושו ‪ -‬פיתוח שאינו פוגע בבסיס המשאבים עליהם‬
‫כל אוכלוסיות המרחב המדברי‪ ,‬ולכן ניתן לייצר סביבו זיקה ועניין משותפים‬
‫לקהילות מרחב ערד השונות‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬הנושא הוא בעל חשיבות עולמית‬ ‫הוא נשען‪.‬‬

‫גוברת ויכול לשמש כמוקד ארוך טווח לפעולה משותפת ומרקם חיים‬ ‫בעולם קיימים כבר מעל ל–‪ 700‬מרחבים ביוספריים ב–‪ 124‬מדינות‪ ,‬כולל‬
‫משותף‪ ,‬מעבר לפרויקט אמנות חולף‪.‬‬ ‫ירדן‪ ,‬מצריים וישראל‪ .‬בירדן המרחב הביוספרי ַדנה משתרע על ‪ 300‬קמ“ר‬
‫ומשמר את תרבות שבט הבדואים החיים במקום‪ .‬בארץ ישנם שני מרחבים‬

‫גליון מספר ‪02.07.2020 1 1065‬‬ ‫‪14‬‬