Page 11 - IgudanDigitalBook

‫אורכם הכללי של צינורות‬ ‫ומה עם הבוצה?‬
‫הובלת השפכים‬
‫מסלול הריצה האירובי בדרך לטיפול אנאירובי היה מורכב מכמה‬
‫לשפד»ן מכלל הערים‬ ‫החלטות‪ ,‬חלקן סותרות‬
‫מגיע לכ‪ 130-‬קילומטר‬
‫במקביל לעיסוק באיכות מי הקולחין שמכון השפד»ן מפיק זה עשרות שנים‪ ,‬ולצד קידום פרויקטים‬
‫‪13‬‬ ‫הנדסיים דוגמת חידוש קווי ביוב ישנים והקמתם של חדשים (דוגמת קו איילון והקו המזרחי לאורך‬
‫כביש מספר ‪ ,)4‬עסקה הנהלת איגודן בסקר חלופות לבחינת פתרון הקצה לבוצת השפד»ן באמצעות‬
‫חברת ‪ DHV‬וחברת בלשה‪ -‬ילון‪ .‬הסקר בחן את הטכנולוגיות המוכרות והמוכחות ברחבי העולם‬

‫בערים גדולות‪ ,‬והצביע על ארבע אופציות אפשריות‪:‬‬

‫שריפה‬
‫‪N-viro‬‬

‫ייבוש הבוצה‬
‫קומפוסטציה‬

‫לאחר שהוועדה‪ ,‬בראשות פרופ› גדליה שלף‪ ,‬דירגה את כל החלופות האפשריות‪ ,‬הפתרון הנבחר על‬
‫ידי הנהלת איגודן היה טיפול תרמי בבוצה‪ ,‬כלומר ‪ -‬שריפה‪ .‬באיגודן העדיפו את חלופת השריפה‪,‬‬
‫אשר מאגדת בתוכה את מרב היתרונות‪ ,‬ובעיקר מאפשרת סילוק מלא של המטרד והיעדר תלות‬

‫בקליינט הקצה (החקלאי)‪ ,‬כמו גם הפקת חשמל לטובת תפעול המכון‪.‬‬

‫החלטות מועצת אגודת מי אזור דן בנושא התקבלו הן בינואר ‪ 2004‬והן במאי ‪ .2005‬לקראת סוף‬
‫‪ ,2005‬לאחר שהמתכננים סיימו את עבודת התכנון‪ ,‬הוציא איגודן מכרז למיון‪ ,‬תכנון‪ ,‬הקמה ותפעול‬
‫של מתקן לטיפול תרמי בבוצה‪ .‬במקביל‪ ,‬פעל איגודן לביצוע סקר לבחינת ההשלכות על איכות‬

‫האוויר באזור‪ ,‬לאור הקמתו האופציונלית של מתקן שריפה‪.‬‬
‫טכנולוגיית השריפה יושמה בהצלחה במקומות רבים בעולם‪ ,‬ובמשך יותר מ‪ 30-‬שנה‪ ,‬ונחשבה‬

‫לפתרון יעיל וידידותי‪ ,‬שאינו פוגע באיכות חייהם של התושבים שמתגוררים בסמוך למפעל‪.‬‬

‫על אף יתרונותיה הרבים של הטכנולוגיה‪ ,‬הדעות על הקמת המתקן היו חלוקות מתחילת הדרך‪.‬‬
‫«אני נכנסתי לתמונה כשכבר הייתה החלטה להקים משרפה לבוצה ואפילו התחילו בפרסום מכרז‬
‫בינלאומי לאיתור יזמים שיבואו‪ ,‬ייקחו את הבוצה וישרפו אותה בחום גבוה עד להפיכתה לאפר‪,‬‬
‫כלומר שהיזמים יתכננו‪ ,‬יבצעו ויפעילו הכל‪ ,‬ויקבלו תשלום עבור כל טון בוצה ששורפים»‪ ,‬נזכר‬