Page 13 - IgudanDigitalBook

‫כמה? אדם ממוצע מייצר‬ ‫אלדד ספיבק מטעם חברת ספיבק בע»מ‪ ,‬מי שליווה את הפרויקט מימי הפתרון התרמי ובהמשך‬
‫כ‪ 70-‬קוב מי שפכים בשנה‪.‬‬ ‫עבר לנהל את הקמת פרויקט המעכלים (עבודות ההנדסה האזרחית)‪« .‬הייתה התנגדות גדולה מאוד‬

‫‪15‬‬ ‫לפתרון הזה‪ ,‬בעיקר מצד החקלאים ואנשי הארגונים הירוקים»‪.‬‬

‫איזה פתרון הם העדיפו?‬

‫«הפתרון הסביבתי הנכון לדעת הארגונים הירוקים היה ניצול הבוצה לחקלאות‪ .‬גם החקלאים רצו‬
‫את הפתרון הזה‪ ,‬כי הם העדיפו שיפזרו להם את הבוצה בשדות ובכך לחסוך כסף‪ .‬בשפד»ן היו‬

‫מוכנים לפתרון הזה‪ ,‬בתנאי שיובטח שיהיה מקום קליטה ואחסון לבוצה כל ימות השנה»‪.‬‬

‫מרק אוקון‪ ,‬מנכ»ל איגודן‪ ,‬מציין שגם הקונוטציות הלא נעימות שקשורות למושג «משרפה» מילאו‬
‫תפקיד בהתנגדות לפתרון זה‪« .‬בהרבה ערים בעולם הבוצה לא הולכת לחקלאות אלא לשריפה‪ ,‬אבל‬

‫אצלנו בישראל‪ ,‬מן הסתם‪ ,‬גם ‪ 70‬שנה אחרי‪ ,‬עדיין יש קונוטציות לא פשוטות לגבי משרפה»‪.‬‬

‫ד»ר יוסי ענבר‪ ,‬לשעבר מנכ»ל המשרד להגנת הסביבה ויו»ר הוועדה הבינמשרדית למתן היתרי‬
‫הזרמה לים‪ ,‬היה אחד מתומכיו המובהקים של פתרון השריפה‪« .‬מבחינת הוועדה להיתרי ההזרמה‬
‫לים‪ ,‬היה צורך בפתרון מהיר ויעיל‪ ,‬זאת לאחר שהפתרון ‹הזמני›‪ ,‬להשליך את הבוצה לים‪ ,‬היה ‹זמני›‬
‫במשך ‪ 40‬שנה‪ .‬חשוב לציין שפתרון השריפה מקובל במקומות רבים באירופה ויתרונותיו ברורים גם‬
‫על דרך השלילה ‪ -‬בזמן שהפתרון החקלאי מעלה בעיה לוגיסטית של שינוע טונות של בוצה מדי‬
‫יום‪ .‬בנוסף‪ ,‬מדינות רבות באירופה אוסרות על שימוש חקלאי בבוצה‪ ,‬מה שמקשה על ייצוא חקלאי‬

‫לאותן מדינות»‪.‬‬

‫בינתיים‪ ,‬בדרך להשגת היעד של הפסקת הזרמת הבוצה לים‪ ,‬וכפתרון ביניים עד להקמתו של מתקן‬
‫השריפה או כל חלופה אחרת שתיבחר‪ ,‬הציע איגודן להתחיל באופן מיידי בהקמת מתקן הסמכה‬
‫וסחיטה‪ ,‬המצמצם עוד יותר את שיעור הנוזלים שבבוצה‪ ,‬ובכך מאפשר את התאמתה לטכנולוגיות‬

‫מיחזור שונות המקובלות בתחום‪.‬‬

‫אבל ככל שחלף הזמן נותר איגודן לבדו בתמיכתו בחלופת הטיפול התרמי (שריפה)‪ ,‬שנתקל‬
‫בהתנגדויות ובחוסר נכונות מצד משרדי הממשלה השונים‪ .‬כמה חודשים לאחר היציאה למכרז‬
‫להקמת מתקן השריפה‪ ,‬קמה מחאה רמה מצד עיריית ראשון לציון והארגונים הירוקים‪ ,‬בטענה‬
‫שפתרון השריפה יעביר את הבעיה ממקום אחד (מהים) למקום אחר (האוויר)‪ .‬עקב הלחצים הרבים‪,‬‬
‫הוחלט בתחילת שנת ‪ ,2008‬ביחד עם הרשויות הרלוונטיות‪ ,‬על ביטול הקמת המשרפה‪ ,‬על אף‬
‫ההשקעה הלא מעטה בפתרון זה‪ ,‬ועל קידום חלופה חקלאית לטיפול בבוצה באמצעות טיפול‬

‫אנאירובי‪.‬‬