Page 17 - IgudanDigitalBook
P. 17
צעד אמיץ ודרסטי
בסופו של דבר ,מישהו היה צריך להחליט« .הבנתי שאין מנוס» ,אומר יו»ר
איגודן והמשנה לראש עיריית תל אביב-יפו ,ארנון גלעדי
«האמת היא שבתחילת דרכי באיגודן היו לי ספקות לגבי עצם השיטה של המעכלים האנאירוביים»,
נזכר ארנון גלעדי ,יו»ר איגודן והמשנה לראש העיר תל אביב-יפו« .שאלתי את עצמי ,האם זו הדרך
שיש לבחור בה ,או שאולי צריך לבחור בצעד אמיץ ודרסטי יותר ,כפי שנעשה במדינות אחרות,
שבחרו בדרך של שריפת הבוצה .לאחר לבטים ושיחות עם אנשי מקצוע ,וגם כי היה ברור שזוהי
הדרך שנקבעה על ידי הרגולטור ,הבנתי שאין מנוס אלה לקדם את הפרויקט».
מדוע היה לך ספק מלכתחילה?
«הספק עלה מפני שהקריטריונים לגבי איכות הבוצה ורמת המזהמים שהיא עלולה להכיל ,רק הולכים
ומחמירים מזמן לזמן .אז עולה חשש שבסופו של תהליך ,יוחלט על תקנים חדשים לפיזור הבוצה.
במצב כזה ,איגודן עלול למצוא עצמו ללא פתרון מול החקלאים ,ואז מה נעשה? הרי כל העבודה
וההשקעה העצומות יהפכו למיותרות .צריך לזכור שמדובר במערכות כבדות ,שקשה לשנות אותן
מהיום למחר .אם הולכים על הפרויקט ,זה אומר השקעה יקרה וקצב בנייה איטי .להתחרט ולחזור
אחורנית לטובת טכנולוגיות אחרות ,הם מהלכים מורכבים ומסוכנים».
וכך ,ובעקבות החלטת ממשלה ברורה וסגורה ,בשנת ,2009הגיש איגודן גרף לוחות זמנים לביצוע
מתקן העיכול האנאירובי והחל בפעולות מקדימות לתכנון הפרויקט .בעצם ,מכאן והלאה ,יצא איגודן
למשימת קידום הקמתו של פרויקט המעכלים האנאירוביים.
יובל סלע ,מהנדס איגודן ,ומי שהיה בעברו גם מהנדס התפעול של מכון השפד»ן ,נזכר« :התכנון
העקרוני ,שכלל בחירת טכנולוגיה ,היה תהליך קשה ומאתגר וכך גם שלב התכנון המפורט של
הפרויקט ,שנמשך כארבע שנים .נדרשנו לקבלת החלטות קריטיות ,מאחר שהחל מצטבר ניסיון לא
מוצלח לגבי שילוב עיכול אנאירובי-מזופילי לצד מתקן פסטור נפרד ,מה שגרם לנו לקבל החלטה
מהותית ,שעיקרה עצירת הפרויקט הקיים ותכנון מחדש של מתקן עיכול אנאירובי-תרמופילי
בטמפרטורה גבוהה (חימום הבוצה למטרת חיסול מזהמים) .כאשר קיבלנו בשנת 2011את היתר
הבנייה לפרויקט ,ופרסמנו את מכרזי רכישת הציודים ומכרז ההנדסה האזרחית ,הבנו שמדובר
בתחילתה של תקופה חדשה ,שבה מסתמן סוף סוף תאריך להוצאת בוצת השפד»ן מהים».
19
