Page 15 - IgudanDigitalBook
P. 15

‫קומפוסטציה (דשונת)‪:‬‬    ‫בשנת ‪ 2005‬וכפתרון ביניים עד להקמתם של המעכלים האנאירוביים‪ ,‬הציע איגודן למשרד להגנת‬
                            ‫הסביבה‪ ,‬להשתמש במתקן ההסמכה והסחיטה (שהקמתו התבצעה באותם ימים)‪ ,‬לסחוט את‬
      ‫ניצול פסולת להפקת‬     ‫הבוצה הגולמית (הלא מיוצבת)‪ ,‬לפנותה לאתר קומפוסטציה ולהפיק ממנה קומפוסט לפיזור‬
        ‫חומר לטיוב קרקע‬     ‫חקלאי‪ .‬להוכחת היתכנות החלופה‪ ,‬בוצע בשפד»ן ניסוי מעשי‪ ,‬שבו טופלה כמות של ‪ 500‬טון בוצה‪,‬‬

     ‫חקלאית וגינות‪ .‬קיימים‬                               ‫שנסחטה ונשלחה לאתר קומפוסט לטיפול וממנה נוצר דשן באיכות טובה‪.‬‬
     ‫כמה תהליכים להפיכת‬
     ‫הפסולת לקומפוסט‪ ,‬אך‬    ‫המשרד להגנת הסביבה פסל את הפתרון‪ ,‬הן מהסיבה של היווצרות מפגעי ריחות באזור כפר מנחם‬
     ‫לכולם עיקרון משותף‪:‬‬    ‫(מיקומו של אתר הקומפוסטציה) והן מהסיבה שהתקנות החדשות לפיזור בוצה‪ ,‬שהמשרד פרסם‬
     ‫פירוק טבעי של חומר‬     ‫ממש באותה תקופה ושנכנסו לתוקפן בשנת ‪ ,2005‬אינן מאפשרות פינוי בוצה לא מיוצבת ממכון‬
    ‫אורגני‪ ,‬בתנאים מבוקרים‬
     ‫של טמפרטורה ולחות‪,‬‬                                                                                 ‫טיהור שפכים‪ .‬כך נפלה אופציה זו‪.‬‬

         ‫שכתוצאה ממנו‬                                                                                                  ‫ומה עם ה‪?N-viro-‬‬
        ‫נוצר הקומפוסט‪.‬‬                                                                            ‫החלטת הממשלה משנת ‪ 2008‬קבעה‬
                                                                                                  ‫כי במסגרת הפתרון היבשתי לבוצת‬
                                                                                                  ‫השפד»ן‪ 15% ,‬מהבוצה יטופלו במסגרת‬
                                                                                                  ‫טכנולוגיית ה‪ .N-viro-‬מדובר במתקן‬
                                                                                                  ‫אשר בתוכו מעורבבת הבוצה עם אפר‬
                                                                                                  ‫פחם ועם סיד‪ ,‬עד להפיכתה לחומר‬
                                                                                                  ‫המותאם למימוש חקלאי‪ .‬מתקן זה‬
                                ‫הושק בתוך מכון השפד»ן בשנת ‪ 2011‬והופעל על ידי חברת «דן‪-‬ויירו»‪ .‬המתקן סיים את תפקידו‬
                                                                      ‫בשנת ‪ 2017‬עם המעבר המלא לטכנולוגיית העיכול האנאירובי‪.‬‬

                            ‫בשנת ‪ 2006‬הציע איגודן פתרון ביניים נוסף להוצאת חלק מבוצת המכון מהים התיכון‪ ,‬וזאת‬
                            ‫באמצעות הקמה של מתקן טיפול בבוצה המבוסס על טכנולוגיית ‪ ,N-viro‬שעיקרה ערבוב הבוצה‬
                            ‫עם סיד ואפר פחם‪ .‬בשנת ‪ 2007‬קיבל המשרד להגנת הסביבה את הצעת איגודן ברמה העקרונית‪.‬‬

                                                 ‫החלטה זו קיבלה תוקף בהיתר להזרמת הבוצה לים שהופק לאגודה בשנת ‪.2008‬‬

                            ‫בשנה זו החל איגודן בהקמתו של מתקן ה‪ N-viro-‬בליווי ועדת היגוי‪ ,‬שבה השתתפו המשרד להגנת‬
                                                                     ‫הסביבה‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬נציגי העיר ראשון לציון ונציגי איגודן‪.‬‬

                            ‫בדצמבר ‪ 2008‬החליט השר להגנת הסביבה דאז‪ ,‬גדעון עזרא ז»ל‪ ,‬לפסול את כל החלופות האחרות‬
                                               ‫ולהתמקד בהקמת החלופה של העיכול האנאירובי‪ .‬וכך יצא איגודן לדרכו החדשה‪.‬‬

‫‪17‬‬
   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20