Page 15 - הזמן של אנני - יודי מרטון
P. 15

‫יודי מרטון |‪15‬‬

      ‫״כסה אותה״‪ ,‬ציוותה הקטנה‪ ,‬״ותבטיח לי שלא תעשה כלום עד מחר״‪.‬‬

‫״בטח בטח״‪ ,‬משכתי בידה ועלינו למעלה ממש בדקה התשעים‪,‬‬
                               ‫כשהמציאות בצורת אימא שלה נכנסה בפתח‪.‬‬

‫״שלום מתוקה‪ ,‬חיבוק גדול לאמא‪ ,‬איך היה עם סבא ובקייטנה?״ שאלה‬
‫מיה‪ ,‬״כיף״ ענתה הקטנה וחיבקה אותה‪ ,‬״נורא כיף לי עם סבא״‪ .‬״ומה עשיתם‬
‫היום ?״ –שאלה ביתי בעניין חלקי ״יש לנו קופסת פלאים ואנחנו חוקרים‬
‫אותה״‪ .‬חייכתי למיה מאחורי גבה של הילדה וקרצתי קריצה מלאת משמעות‪,‬‬
‫״יפה חמודה״‪ ,‬אמרה ביתי‪ ,‬״ומה אכלת?״ ‪ -‬״צהריים‪ ,‬מרשמלו ודובונים״‪,‬‬
‫פלטה הקטנה ‪ -‬״אבא!״ גערה בי מיה ‪ -‬״אתה מקלקל לי את הילדה‪ ,‬לא מספיק‬
‫הסוכרת שלך ? האם אתה רוצה שהגנים שלך יגיעו מוקדם מדי לנכדה שלך‬
‫?״ ״בסדר בסדר‪...‬״‪ ,‬הצטדקתי‪ ,‬״זה היום הראשון‪ ,‬זה לא יחזור על עצמו״‪,‬‬

                     ‫אמרתי תוך כדי שאני מצליב את אצבעותיי מאחורי גבי‪.‬‬

‫לאחר שאשתי הגיעה‪ ,‬ישבנו לאכול ארוחת ערב שכללה אוכל של‬
‫מבוגרים – סלט‪ ,‬חביתה וטוסטים עם גבינה‪ .‬השיחה קלחה ליד השולחן‬
‫ולהפתעתי הרבה‪ ,‬אנני לא הוסיפה‪ ,‬לא דיברה ולא סיפרה דבר וחצי דבר‬
‫מחוויותיה עימי‪ ,‬כאילו הרגישה שיש כאן איזה שהוא סוד אמיתי שרצוי‬

                                                      ‫שייישאר בינינו כרגע‪.‬‬

‫לקראת השעה שבע‪ ,‬מיה ואנני הלכו ואני התיישבתי על הכורסא בסלון‬
‫ואמרתי לאשתי ״היא גאונה הקטנה הזו״‪ .‬״אל תפריז״ הגיבה אשתי ״היא‬
‫ילדה נבונה ותו לא״‪ .‬לא התווכחתי איתה כי למה לקלקל את המצברוח‪ .‬הרי‬

       ‫יש לי נושא בוער לעסוק בו ורצוי לשמור על אש נמוכה עם הסביבה‪.‬‬

‫אשתי סוזי הביעה שוב את קנאתה בחופש שלי‪ ,‬ואני הבעתי את קנאתי‬
‫בעבודה שלה‪ .‬היא הייתה מרצה לחינוך באוניברסיטה‪ .‬עדת המעריצים שלה‬
‫הייתה גדולה משל ג׳סטין ביבר‪ .‬בכל מקום שאליו הלכנו היה מישהו או מישהי‬
‫שהיא הכירה‪ .‬״אני לא אוהבת את זה שאין לי פרטיות״ היא נהגה לומר‪ ,‬אבל‬
‫אני חשבתי לעצמי קצת אחרת ״בטח‪ ...‬למה כל שלישי או שישי את עם‬
   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20